עולם הזוהר - ראיון רוחני עם הזמרת עלמה זהר

"להתפלל בשבילי זה משהו שבא לי באופן טבעי" בראיון מיוחד מספרת זוהר על היצירה ועל החיבור שלה לרבי נחמן.<br/>הצצה למגזין שבט של פנימה

איילת כהנא , י"ג בשבט תשע"ד

עלמה זהר מחוברת לרבי נחמן
עלמה זהר מחוברת לרבי נחמן
יואב איתיאל

מרגע שהוציאה את הגיטרה מהבוידעם שירתה של עלמה לא נמה, וכשהיא מדברת מתחשק רק להקשיב. היא מעניינת, מסקרנת וכל כך אמיתית.
את הריאיון, אגב, היא העניקה לי ממש באותה דרך שבה היא כותבת שירים - ברכבה, תוך כדי נהיגה. עלמה נולדה בשכונת רחביה בירושלים וגדלה באבו טור. את שנות התיכון העבירה בבית הספר הניסויי  בעיר, "כמו כל הילדים המופרעים", היא צוחקת.

כשהייתה בת חמש נישאה אִמה בשנית לאחד הפזמונאים המפורסמים בתולדות המוזיקה העברית, יעקב (יענקל'ה) רוטבליט. "מבחינתי הוא איש שמסיע לבית הספר ומטגן שניצלים. לא הקראנו שירה בזמן ארוחת הבוקר", היא מתארת את ילדותה. עלמה היא השנייה מבין עשרת הילדים של בני הזוג, מתוכם שלושה משותפים.

יענקל'ה השפיע עלייך?
"השפיע מאוד. אבל זה התבטא רק בגיל מבוגר יחסית, כמעט בגיל שלושים, כשהתחלתי לכתוב שירים בעצמי. נכנסתי לעולם המוזיקה רק בגיל עשרים ושבע. הייתי מראה לו דברים שכתבתי, שיחווה את דעתו. זה משהו שתמיד היה בבית".

את דרכה המוזיקלית היא החלה בשנת תשס"ג, ובשביל מי שגדלה לאם מורה לספרות ולאב שכותב שירה לגדולי הזמרים, הדבר קצת תמוה. "כל החיים שלי ראיתי והכרתי את העולם של תעשיית המוזיקה. זמרים מפורסמים היו חברים קרובים של יענקל'ה לחיים ולעבודה. אני חושבת שמלכתחילה הייתי מאוד מפוכחת מזה, כי הכרתי את העולם הזה מקרוב. ידעתי שכולם בני אדם וכולם הולכים למכולת, לא היו לי אשליות שיש לאנשים על זמרים או על מפורסמים. ידעתי שאלה חיים רגילים ובסופו של דבר כולם עומדים בפקקים וכולם בשר ודם".

במובן הזה, היא מתארת, הייתה לה הכנה טובה לפני צאת האלבום הראשון.
"זה עבודה וזה נחמד, אבל לא היה לי חלום להיות זמרת מפורסמת. הראיתי ליענקל'ה את הדברים לפני שהם יצאו וקיבלתי תגובות שהסתכמו ב'יופי יופי, תמשיכי לעשות מה שאת עושה ותתחתני וזהו'. פרגון הורי נקי".

יענקל'ה רוטבליט                                                                              אסף סודרי

איך זה לגדול בבית כזה?
"במשפחה שלנו יש לכל אחד מקום לחיות את חייו. ההורים שלי לא מתערבים באופן סדרתי. ידעתי איך העסק הזה עובד. זה לא שאריק איינשטיין גר אצלנו בסלון, פשוט הכרנו אותו כשהיינו נגררים עם יענקל'ה לאיזו פגישה. אני זוכרת את שנות השמונים והתשעים כשיענקל'ה עבד עם יהודית רביץ, עם יהודה פוליקר, עם קורין אלאל. זה היה מעגל האנשים שהוא עבד איתו ופגשנו אותם פה ושם.  שבילנו הם היו קולגות מהעבודה של אבא".

על הזמר אריק איינשטיין ז"ל, שנפטר לאחרונה, אין לה הרבה מה לספר למרות שהיה אחד הקולגות של אביה החורג. "הוא התקשר ליענקל'ה שבועיים לפני שנפטר, ואמר לו שהוא מאוד אוהב את המוזיקה שלי. הצטערתי ביחד עם כולם על מותו".

כשעלמה הייתה בת עשרים נפטרה אמה, אורנה ז"ל, ממחלת ניוון שרירים. ביום שאנו עורכות בו את הריאיון ציינו בני המשפחה חמש עשרה שנים לפטירתה.

מה היה המקום של אימא בחייך?
"אימא שלי הייתה אדם מאוד דומיננטי ויוצא דופן. היא הייתה הלב של בית מלא ספרים ומוזיקה. זה אולי יישמע מפתיע, אבל היצירה שלי באה יותר מאימא. היא השמיעה לנו המון דברים ועודדה אותנו לקרוא. הרבה מהרקע התרבותי שלי הוא מאימא".

את יכולת הכתיבה המופלאה שלה היא תולה באמה, שחשפה אותה ליופי שיש בשפה העברית.
"הייתה לי אימא מדליקה", היא מחייכת, "אישה מאוד טובת לב. היא הייתה מורה לספרות ופסיכואנליטיקאית, והרצון ההתנדבותי שקיים בכולנו, הילדים, הוא ממנה. אימא שלי הייתה עושה רבה מעשי חסד ומטפלת בהרבה חלכאים ונדכאים".
השיר "מופלאה בנשים" מאלבומה הראשון נכתב עליה.

ניגרת לעצמך פעם גיטרה? אני שואלת. היא צוחקת מהשאלה. "במקצועי אני נגרית רהיטים. יצא לי לבנות פרגולה, דֵק ומחסנים, ובשנים האחרונות עברתי לנגרות בניין. זו שמחה גדולה. זה שיש לי את היכולת לתפוס כלי עבודה ולבנות כל דבר שבא לי, זה אדיר. "בימים אלה אנחנו מרחיבים את הבית,

בשביל התינוק שיבוא. בניתי חדר ובניתי מטבח חדש לבית. השיר הכי טוב בעולם לא מחזיר אותי הביתה מבסוטית כמו הנחת הדלת בסיום הבנייה. מדי פעם אני עושה את זה, אני שולפת כלים ועושה מה שצריך. יש לי אהבה עצומה לזה ובכל פעם שאני חוזרת לנגרייה נצבט לי הלב".

אם אתם שואלים את עצמכם מה היא יותר, זמרת או נגרית, לעלמה יש תשובה ברורה. "אני נגרית שהיא גם זמרת", היא מדייקת, "זו התעודה היחידה שיש לי. כל החסכונות שההורים חסכו בשביל הלימודים שלי הלכו על הנגרייה".

מתחזקת חלש

בין עלמה למסורת היהודית יש קשר חזק. היום היא שומרת שבת, מכירה במציאות הבורא ואפילו  מתבודדת על זה. וגם לאומן היא הגיעה, פעמיים.

את מתקרבת לזהות היהודית שלך?
"אני אדם לא ממושמע מטבעי. אני שומרת שבת ומחפפת בחגים, שומרת כשרות בבית ומחפפת בחוץ. אני  משתדלת ללמוד ולדעת יותר. אני בן אדם מאוד מאמין, באופן יהודי ובאופן כללי. היום אני חיה בהשגחה פרטית וזו המציאות מבחינתי, זו תפיסת עולמי. להתפלל זה משהו שבא לי באופן טבעי. לקחת את המהות בחשבון בכל דבר שאני עושה. בכל הדברים שאני עושה אני מבינה שזה מה שצריך לקרות.

"גם ביחס לקריירה זה מאוד משמעותי. יש מקום שיכול להיות נורא מבולבל, בעליות ובירידות של ההצלחה, הריצוי של הקהל והתקשורת. אבל אני לא עובדת אצל אף אחד, רק אצל אלוקים. יש לי בהירות מאוד גדולה שמסלול חיי הוא קודם כול כפי שהוא, ואחרי זה אני מודדת אותו ביחס לחשבון הבנק שלי.

"אני מאמינה שהמוזיקה שלי מגיעה מלמעלה, ושאת השירים שאני כותבת אני מקבלת וצריכה להוריד אותם לעולם, בין אם הם להיטים ובין אם הם לעצמי. הרי בשביל זה אתה נהיה דוס מלכתחילה, כדי שיהיה לך השקט הזה לדעת שאתה מקבל את המציאות כפי שהיא".

מתחזקת חלש                                                                                יואב איתיאל

את מגדירה את עצמך חוזרת בתשובה?
"לא וכן. על הנייר, אם דוחקים אותי לפינה, אז התשובה היא לא. אני לא מוכנה להיות חלק מתאגיד, גוף, ארגון או זרם באופן גורף. אני אפילו לא מוכנה להחזיק את כרטיס החבר של הסופר שרק בו אני קונה. זה גדול עליי".

"רבי נחמן הוא אדם שאני מאוד מחוברת אליו, אני חסידת ברסלב. בלי ספק זה מקום שמדבר אליי ללב. אבל", היא לוקחת נשימה, "אני לא מגדירה את עצמי דתייה. אני בכוונה לא מתחייבת על זה, כדי לא להעליב אף אחד", היא מחייכת. "הכול חול והכול קודש, זה כמעט אותו דבר. כולם נמצאים במקום כלשהו על הסקאלה בין זה לזה. לצורך הפוליטיקה ובשביל שלא יגידו לי 'למה ככה?', עוד לא עשיתי מהלך מחייב. אני מתחזקת חלש".

איך מתחזקים חלש?
"לכל אדם צריכה להיות קִרבה והיכרות עם הטקסטים היהודיים. להיות מנותק מהמסורת שלך,  במיוחד כשהיא כל כך מפוארת, עשירה ומגוונת - זה לא לעניין. כל אחד צריך לטעום. אני מפחדת  מהניכור שנוצר בין השכבות בחברה הישראלית וחושבת שצריך להילחם בו, משהו שאני מאוד מנסה לעשות במוזיקה שלי".

הכתבה המלאה בגיליון פנימה לחודש שבט.

להצטרפות ולקבלת מנוי במבצע לחצו כאן