ימים ספורים

במה חטאה היולדת ומה כדאי לקנות בתקופה הקרובה? הרבנית ימימה מזרחי לספירת העומר, ועל הסגולות המיוחדות- מזיווג ועד דיאטה

הרבנית ימימה מזרחי , כ"ה בניסן תשע"ה

זה הזמן שלך לקנות, רק תבחרי
זה הזמן שלך לקנות, רק תבחרי
צילום: פנימה

עברנו את פרעה, וכמה מהר חלפו הימים הצפופים הללו. שבעה ימים מהירים - ואחריהם יום אחד נוסף, מתנה. אִסרו חג. רק כדי לא להיפרד כל כך מהר. 

מדרש תנחומא לפרשת שמיני מדבר על השמחה שאינה מַמְתנת. שמחה אינה שורדת זמן רב. כמה שמח הקב"ה בעולמו! שבעה ימים הוא רק עומד ומתפעל מהעולם שברא: "עולמי עולמי", הוא מתמוגג, "הלוואי תהא מעלת חן לפניי בכל שעה מנו" (בראשית רבה ט, ד). "וירא אלוקים את האור כי טוב", וביום השביעי בא לעולם אדם הראשון והשבית לקב"ה את השמחה. כמה חיכה אברהם אבינו לילד. איך שמח בו, איך גידל אותו. אבל אז נצטווה לעקוד אותו, והתבשר במות שרה אשתו. 

לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמצר היום מצר למחר, אומר רבנו בחיי על המדרש. מה זה בא ללמדנו? שהשמחה אינה ממתנת. איזה מסר רוצה הקב"ה להעביר לנו? שימינו ספורים. מה הכוונה במילה ספורים? חשובים. אין אדם לא חשוב. אין ילד לא חשוב. אין יום לא חשוב. אין אירוע לא חשוב. צריך לספור כל יום – דהיינו, להחשיב כל יום. 

במשך שבעת השבועות של ספירת העומר אנו מתקנים את שבע המידות העיקריות שבאדם, לפי סדר מובנה וקבוע. כך מתקנים את כל קומת האדם, ולכל יום כזה יש משמעות. האם חשוב הסדר? מה זה משנה איזו מידה מתקנים באיזה שבוע?! נכון, אפשר לעבוד מתי שרוצים על מידת החסד. אבל כותב האר"י הקדוש שבשבוע שמיוחד לתקן בו מידה ספציפית ייתנו לך משמים כוחות עצומים דווקא לזה. 

מצד שני, בשבוע הזה יבואו לך גם ניסיונות גדולים הקשורים לאותה מידה. אלו ימים מסוגלים. יש בהם סגולה לתקן, לעלות מדרגה. יש בהם את הניסיונות והאתגרים וגם את הכוחות. התיקון בימים הללו נשאר לכל החיים.  

"יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות" אמר דוד המלך. ומפרש השפת אמת: שפתיים חלקות, שמוציאות דברי מחלוקת כל הזמן, תיכרתנה בסוף. כי לשון נועדה לדבר גדולות, להגדיל ולהגדיל. כל כך חשוב לדבּר טוב. דיבור רע ומחשבה רעה שווים טומאה. 

בואו נדבר על טומאה וטהרה מזווית לא שגרתית. אחרי הלידה, יולדת צריכה להביא קורבן חטאת – יונה וכבש, ועליה לבוא ולומר "חטאתי". מדוע, במה חטאה היולדת? אומר רשב"י: קפצה בלידה ואמרה שלא תיזקק עוד לבעלה. ואומר ר' שמשון רפאל הירש: "ומשום כך תביא חטאת. וכך תידור בקורבנה: שימֵי הייסורים הכרוכים בתפקיד חייה לא ישברו את כוחה המוסרי". 

תאמר אותה יולדת: איך יכולתי לצלול לתוך רגע של כאב, לחשוב מחשבות רעות, להוציא מפי דיבורים רעים על בעלי? על זה היא מביאה חטאת. עצם המחשבה "הכאב הזה סופני" - זו הטומאה. כותב המשך חוכמה: ולמה מקריבה יונה? להזכיר לעצמה שהיונה אינה מניחה את בן זוגה אף פעם. 

וממשיך הרש"ר הירש: את חייבת לספור ימים, כדי להזכיר לעצמך שהכול חוזר למקום. אז התרחקת לכמה זמן, היית דווה, היית נידה, כציפור נודדת מקִנהּ. ועכשיו - ימי ספירה. ימים שבהם האמונה חוזרת. את זקוקה למחזור הזמן הזה על מנת להשיב לעצמך את האמונה. 

ואסביר: פירוש המלה דווה, "כימי נידת דווֹתה", הוא תחושה בנפש. זה לא קשור לגוף. "דווה מציין מצב של הרגשה רעה החוזר בעונות קבועות. הטומאה מעוררת את התפיסה של חוסר חירות האדם. תפיסה זו אינה מתעוררת על ידי נגיעה בגוף מת או על ידי דם נידה, אלא כביכול היא כופה עצמה על תודעתו של האדם, על ידי תהליכים ומצבים שבגופו. ומתוך שהוא חש בכניעתו הגופנית, הרי היא (הרגשת הייאוש) נראית כאמת גמורה, ויש להשלים מחזור של ימים כדי לחזור לעצמו" (רש"ר הירש לויקרא יב, ב).

הטומאה היא משהו בנפש שאינו קשור לגוף. זו המחשבה השלילית שמה שהלך לא ישוב עוד לעולם. והספירה אומרת לך: "זה יחזור. רק ספרי ימים". 

עד כה דיברנו על ערך הספירה. אך מה למעשה עושים בה? שני דברים. הראשון הוא שחייבים להסתפר, והשני - חייבים לקנות. ואסביר.

אסור להסתפר בעומר ואסור לקנות (יש אומרים שאסור לקנות, ויש שמתירים). אבל חייבים... "להסתפר". כותב המקובל העצום רבי יעקב אבוחצירא, בעל 'מחשוף הלבן': "וספרתם לכם" - תסתפרי. בימים האלה את עושה לעצמך  תספורת, את עושה עצמך אישה חדשה. ממש כמשה רבנו בשעתו, שעשה את הלוחות השניים מֶחצַב של סַפְּרִינוֹן – חצב, סיתת ועיצב אותם. גם את, סתתי ועצבי את עצמך מחדש בימים האלו. אלה ימי קציר חטאים, אומר רבי יעקב אבוחצירא. את מסתפרת, עושה לעצמך צורה של אדם על ידי תיקון המידות.

ומה קונים בימי ספירת העומר? שלושה דברים, לפי מסכת אבות: אישה נקנית, תורה נקנית וגם חבר ("קנה לך חבר"). בשלושת התחומים האלה - זוגיות, חברוּת (מידות של בין אדם לחברו) ותורה - יש מ"ט דברים שמתקנים בימים אלו. 
הנה דבר נפלא שכותב רבי שלום שרעבי: "ובדרך שהולך בימים אלה, יוליכוהו כל השנה" ('הר שלום'). מידה שאת מצליחה לתקן בימי העומר - תיקנת אותה לכל השנה. והשפת אמת אומר: "ואינו צריך לבוא למשפט בראש השנה אם תיקן מידותיו בימי העומר".  

רגע, אבל מה אעשה עם עצמי? כיצד אעצב את עצמי? יש כמה דעות. הפרשן 'אור מאיר' כותב: "אם אינו יודע מה לתקן, יתחיל בימי ספירת העומר לתקן את מלוא קומתו, מראש ועד עקב. והזמן הזה (ספירת העומר) מסוגל לתיקון המידות" (אור המאיר לשיר השירים). כלומר, כל שבוע ושבוע בספירת העומר מגלם מידה שהקב"ה מבקש ממך לתקן. בכל שבוע את מתקנת קומה נוספת, אומר האר"י הקדוש. זו בנייה של קומה על קומה – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.
אני ה' רופאך

מה יש בו, באייר? הכול! איזה ימים מסוגלים. בראש חודש אייר ערכי סעודה גדולה ושבי לשולחן עם בני משפחתך, כי אור גדול יורד עליכם. אייר - יש בו המון כוח. אני לא מכירה חודש שדבוקות אליו כל כך הרבה סגולות. 

למציאת זיווג 
כותב הגאון מוילנה: "אשת חיל - מי ימצא". מי - בגימיטריה 50, אלו ימי העומר שבין 
פסח לשבועות. 

לפרנסה
בימים האלה של תחילת אייר נקבעת ברכת הפרנסה של כל השנה. בחודש אייר ירד לראשונה המן במדבר ונפתחה בארה של מרים. אלה ימי גידול תבואות. בחודש הזה אפשר להתפלל על מציאת מקום עבודה טוב ועל מקורות פרנסה. התפילות הללו מתקבלות בקלות באייר (הרש"ש הקדוש).

לבריאות הגוף
אלה ימי רפואה. אייר - ראשי תיבות "אני ה' רופאך". כל התרופות והכדורים שלוקחים בין פסח לשבועות מקבלים כוח מוגבר לעומת כל השנה כולה. לכל הרפואות יש כוח מוגבר באייר, כותבים חז"ל. רפואות ששותים בין פסח לעצרת – מועילין ביותר! (בבלי, שבת). מובא בשם מקובלים וקדמונים לילך בחודש אייר תחת גשם ושייכנס לתוך פיו, והוא סגולה גדולה לרפואה ובפרט לרפואת השיניים. 

לבריאות הנפש
החודש הזה הוא סגולה לאנשים חולי נפש. לאנשים שפוחדים, שחושבים מחשבות לא טובות, שכל הזמן כואב להם ולא מוצאים מה יש להם. לאייר קוראים ירח זיו. אומר האוהב ישראל מאפטה: כתוב "נפשי חולת אהבתך". נפשי חולה. חס ושלום מי שיש לה נפש חולה ופחדים, "אנא א-ל נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיווך". כשמתחיל הנועם של חודש זיו, הוא חודש אייר, "אז תתחזק ותתרפא והייתה לה שמחת עולם".

לדיאטה
רבי יהונתן אייבשיץ כותב: "חודש אייר מסוגל לרפואה להריק האיצטומקא מן העיפושים וחולשת המרה". 

לשלום בית
אומר האור החיים הקדוש ששבעת השבועות האלה מקבילים לשבעה נקיים. אלה ימי ליבּון, המתנה וסבלנות. ואני מוסיפה שאלה ימי התקרבות. בשבעת הנקיים האישה קצת רחוקה מבעלה והיא מחכה ומחכה, ועוד מעט, בע"ה, הקרבה ביניהם תקבל ממשות וצורה. 

לתורה ולימוד
החודש הזה מסוגל ללימוד, להבנה ולזכירה. לבקש שאהיה בת תורה ושהבנים שלי יהיו בני תורה. ואומר רבי שלמה אלקבץ: חודש אייר מסוגל להשגת התורה. חודש אייר הוא בחלקו של שבט יששכר, למדן התורה. 

לניצחון על האויבים
רבי שמשון מאוסטרופולי אומר שתפילות בערב ראש חודש אייר מסוגלות לסלק מאיתנו את האויבים הכי מסוגלים. אייר - ראשי תיבות "אויביי ישובו יבושו רגע". 

וה-סגולה של חודש אייר 
היא המתנה שאישה הכי צריכה בעולם. מתנה נדירה, נחוצה והכי חסרה שקוראים לה סבלנות. אחרי שמתו שני בניו של אהרן הכהן, נדב ואביהוא, ראו בני ישראל את אלעזר ואיתמר וקראו להם "בניו הנותרים". "וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים". נשים היו תולות כביסה ואומרות "הנה בניו הנותרים". למה קוראים להם ככה? אומר האש קודש: אם נותרת משריפה גדולה, את שווה הרבה יותר. 

הנה התפילה שלנו לימים האלה: 
ה', אנחנו לא צדיקות. אנחנו לא רבי עקיבא. אבל ה', אתה חייב לאהוב אותנו כי זה מה שנשאר לך. אנחנו בניך הנותרים. כמה נשרפו, כמה נרצחו, כמה נתלו, כמה נחנקו. "שומר ישראל, שמור שארית ישראל", אין לך ברירה אלא לאהוב אותנו, אנחנו שנשארנו לך - "האומרים שמע ישראל". אבא, אתה באמת מבקש מאיתנו לספור, לחכות ולהחשיב. חכה והחשב גם אתה אותנו, אפילו אם אין אנו עושות כל רצונך. יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה בימים האלה ממש.

פורסם לראשונה בפנימה

לרכישת מנוי לחצי כאן