פירוק גרעיני או אנרגיה בונה?

משנים את המילה חופש לנופש, מעלימים עין , מגייסים יצירתיות, וצולחים את התקופה הקרובה בשלום. ד"ר מיכאל אבולעפיה על החופש הגדול

ד"ר מיכאל אבולעפיה , י"ח בתמוז תשע"ה

מותר גם להעלים עין לפעמים
מותר גם להעלים עין לפעמים
צילום: פנימה

הקליפה של הפרי מתעבה לקראת קילופה, החושך גובר לקראת עלות השחר, והבלגן עולה על גדותיו לקראת סוף השנה.

באווירה של סוף השנה אנחנו עדים לפעמים לכך שהילדים בגן או בבית הספר פורקים עול. הם מרגישים שמשהו באוויר משתחרר, ויחד עם זאת הם גם חשים שההורים והמורים כבר אינם מחזיקים את מערכת הגבולות באותו עוז. תופעה מעניינת, אבל מה עושים?

קודם כול עלינו להגדיר מחדש הגדרה חשובה. החופש הוא מושג בעייתי, כי הרי הוא משדר שנעים לחיות חודשיים בלי גבולות ולעשות רק מה שבא לך לעשות. אולם המציאות היא להפך: אל תקרא חופש אלא נופש, כי הרי אין בן חורין אלא העוסק בתורה. יש צורך לנפוש, כלומר להתמלא ממקום אחר, מחוץ למסגרת. לפיכך, היציאה מהמסגרת היא על מנת להתמלא ולא כדי להתפרע. 

להעלים עין לכתחילה
לקראת תקופת הנופש עלינו ללמוד שפה חדשה שתתרום לנו רבות במשך השנה. הימים של סוף השנה כבר צריכים להכין את שינוי ההנהגה, בדומה לתקופה שלנו - דור שעובר מהנהגה להנהגה, מגלות לגאולה, וצריך כלים חדשים להתמודדות חדשה. למשל, עלינו להתכוון בכוונה עמוקה לא לראות את הכול, ולפעמים לא לדעת שהאח הרביץ לאחותו. 

לפעמים אנחנו מאפשרים לילד לשחרר את הרסן, משום שאנחנו מודעים לכך שהרעל האמיתי של החינוך הוא הציפייה שהכול יהיה בדיוק כמו שצריך. הסוד לחינוך מוצלח הוא להנמיך ציפיות. במהלך השנה, כשכולם עובדים ולומדים, אי אפשר לבחור בין לקום מהמיטה ובין לא לקום. אבל לקראת הנופש יש מקום לפעמים להישאר קצת במיטה. 

יסוד מרכזי עוד יותר מאשר לדעת להעלים עין הוא שבירת ההרגל, אימפרוביזציה, יצירתיות בחינוך. לצאת מהשטנץ, מ"מה אני חייב", ולעבור בהדרגה לקראת החופש ל"מה אני רוצה". חשוב שגם ההורה יידע ליהנות לקראת ימים אלה, וזאת על ידי שהוא יישאר מנהיג למרות הכול - אבל מנהיג שמרחם על עמו, מנהיג שיודע גם להעלים עין לכתחילה. 

מה עלינו לעשות כדי שלא יתפרק הכול באין מסגרת? לפי חוק האנטרופיה הפיזיקלי-אנרגטי יש סדר באי סדר. הבורסה עולה ויורדת וזה נראה ככאוס, אבל יש מודל שמצליח להכיל את התנודות הבלתי פוסקות האלה. 

כך גם לקראת החופש ההורה, הגננת או המורה יעברו בהדרגה מתורה שבכתב לתורה שבעל פה, מסידור הבית כל יום לסידורו ביום שישי בלבד, מכיבוי אורות בשעה שמונה בערב לכיבוי אורות בתשע, מכלים רגילים לחד פעמי. יש גבולות, אבל גבולות שיונקים מעולם אחר, הרבה יותר מרוכז באווירה ובתוכן ופחות בצורה.

מתוך האי סדר יש לנסות לקבוע הרגלים חדשים לקראת הנופש. למשל, לתכנן בבוקר כמה דקות של תפילה משפחתית קצרה, ולאחר מכן חוברת לימוד יומי עם מעט מאוד תוכן. קצת קריאת פסוקים, קצת סיפורי חז"ל וקצת תהילים לילדים הקטנים. בימים אלה מכינים חוברת לכל ילד. לגדולים קונים בריסטול ומציירים עליו את לוח החודשיים הבאים. 

יש מי שטוען שההכנה לנופש היא לאין ערוך יותר משעשעת מהנופש עצמו, ולכן ניתן לכוון את כוחות הפיזור של סוף השנה להכנה זו. הילדים יקראו בספרי מעיינות, יפתחו מפות, יקבעו זמן קריאה, זמן חברים, זמן מעשים טובים. הגדולים יחפשו עבודה לקיץ והקטנים יחפשו קייטנות. 

לסיכום, שנדע להפוך את הפירוק הגרעיני לאנרגיה בונה.  

פורסם לראשונה בפנימה

לרכישת מנוי לחצי כאן