הטבע האמיתי של עם ישראל

כל חודש מאיר את מזלו של איבר אחר בגופנו; כל מחלה היא הפרעה לגוף. מהו האיבר של חודש אלול? ומה ההבדל בין אנרגיה לבין אור יהודי?

רבקה פרלמן , י"ט באלול תשע"ה

למצוא את השורש של כל הפרעה לגוף
למצוא את השורש של כל הפרעה לגוף
צילום: פנימה

שיטות ריפוי שונות נותנות הסברים מגוונים בניסיון להבין את מה שעובר על בני האדם באשר הם - מחלות, כאבים, דיכאונות, עצבויות. לצערנו, עד בוא גואל, יש סוגים רבים של נקודות חשוכות כאלה, וכמגוון האנשים כך סוגי התופעות. לא משנה אם זה מחלה בגוף, מחלה בנפש או חיסרון מטריד אחר. מדובר בהפרעה, חלק מיותר שלא מוכרח להיות קשור בי. אך מה לעשות, כרגע הוא כאן, עד שיימצא לו מחליף. 

עם התפתחות הדעת האנושית מתגלות עוד ועוד אמיתות, ואכן קיימות דרכי ריפוי שונות שגילו בני האדם בעולמו המופלא של בוראנו, וכולן נכונות וטובות. ישנן גם מגוון עצות מועילות: "תאכלי חסה - תברח הבאסה", "תלכי לבריכה - תשוב השמחה". אבל אני אוכלת רק חסה, וגם הולכת לבריכה, ועדיין תקועה וכואבת. אז מה יהיה? יהיה טוב. 

במהלך השנה אנחנו בונות את הגוף, וכעת, מאהבתו של חודש אלול, יהיה קל יותר למי שתחפוץ להסיר שכבה עבה ואטומה של רעל מצטבר. התחושה היא קלילה ומקילה. מתחת לשחור מתגלה אור שהיה טמון שם כל הזמן ורק חיכה לגילויו. 
מה קובע את רמת בריאותי האישית, את איכות החיות שבי? בלב הרפואה סינית מצוי המושג צ'י - אנרגיה, כוח רוחני שמחייה את הגוף. בעולם כשלנו קשה להבין את זה, ויש נטייה להפוך את הכול לחומרי. אז אולי אנרגיה זה חשמל? זה גם חשמל, אבל יותר מזה, האנרגיה היא החיוּת שזורמת בנו. 

יש אנשים שרמת החיות שלהם מתבטאת באופן מינימלי, ביחס לעצמם כמובן. למה זה ככה? בדרך כלל זה מתחיל ברגש לא טוב, כמו כעס או גאווה. החיות דווקא רוצה להגיע לכל מקום שאפשר, אבל בדרכה תקוע גוש פחד. מה עושים? מסלול עוקף. אז ירדנו מהמסלול אבל המשכנו בחיים. 

אבל זרימה משובשת - תגובתה כאב. הכאב הוא דיבור שקט ואמיתי שאומר: "הלו, שכחת לחיות בנקודה הזאת". מחטים פותחות בעדינות את החסימה, ומחזירות את הזרימה למסלול תקין. גם תפילה פועלת את אותה פעולה. בעת רצון כמו בחודש אלול אפשר לשטוף את המעברים. 

אצל יהודי זורם אור. אור זה לא אנרגיה, זה כבר משהו גבוה הרבה יותר, אור ממקור האור. בורא העולם אוהב אותנו באופן מיוחד. אפשר לבקש מרופא כל בשר שיפתח לנו את החסימה, ואז יזרום שם אור נקי וחדש. כל חודש מאיר את מזלו של איבר אחד בגופנו, והאיבר של חודש אלול הוא המעי דק. זה אומר שבתקופה זו הוא מתפקד בצורה מרבית, כוח החיים התגלגל עד אליו ומתגלה בו בזמן זה באופן מיוחד. 

זה קצת מוזר שחודש אלול המהולל מתבטא בגוף דווקא באיבר שכזה. אם כן, מה העניין של המעי דק? הוא נמצא בקו הגבול שבין מרכז הגוף לחלקו התחתון, כמו חגורה, ולפיכך בעצם קיומו הוא מבדיל בין חלקים העליונים לחלקים התחתונים של האדם. 

גם תפקודית - המעי הדק מפריד בין טהור ללא טהור. כלומר, המזון מתחיל להיספג בדרכי העיכול העליונות, ובהגיעו למעי הדק הוא יעבור הפרדה. החלקים הטהורים, הראויים להיספג, ישובו לזרם הדם, והחלקים הלא טהורים יופרשו החוצה כפסולת דרך המעי גס והכליות. 

מזכיר את עבודת אלול? עבודה דקה של הפרדה. עת לבירור עצמי. ממה כדאי להיפרד, לשחרר, לשלוח הלאה. יש אנשים שבמשך שנים יש להם עצירות. במקרה זה הפסולת נספגת בחזרה לדם, מה שנקרא רעלים. אולם ישנם גם דברים טובים, חלקים טהורים, שהעברתי הלאה ולא ספגתי. אולי זלזלתי בחשיבותם? אם רק הייתי יודעת שאפילו במעי הדק שלי יש כזו חכמה וקדושה... מה זה אומר על שאר החלקים? נשמה, נשמה בגוף, זכרי שאת אור עליון מאוד.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי לחצי כאן