השפע של השגרה

למה הרבנית ימימה מזרחי אוהבת את חודש חשוון במיוחד, מי זה 'הצדיק המושווה', ומה את מעדיפה להיות- לוח שנה או יומן?

הרבנית ימימה מזרחי , ט' בחשון תשע"ו

חודש של מציאות יומיומית
חודש של מציאות יומיומית
צילום: פנימה

שפע גדול יורד עלינו אחרי החגים בזכות חודש מרחשוון, והתוספת של שתי האותיות הללו מרמזת על אותו שפע. מר פירושו טיפה - "הן גויים כמר מדלי".

כלומר, אומות העולם הן כמו הטיפות בשולי הדלי. וכן מר הוא המשיח - "אימתי יבוא מר?" שואל רבי יהושע בן לוי את המשיח. ומר משמעו גם זיווג - "אימתי יבוא מר... כהן/בוזגלו?".

אני שואלת את תלמידותיי "איך היו החגים?", והתשובות שאני מקבלת מתחלקות באופן הבא: הסבתות עונות "אוי, היה נהדר". אימהות לילדים, חתנים וכלות אומרות: "היה טוב וטוב שהיה". רווקות פשוט פורצות בבכי ואומרות: "היה זוועה". מדוע הן סובלות כך? אני תוהה, ואת התשובה גיליתי בפרשת נח. 

כל כך הרבה שנים נח בונה תיבה – יותר ממאה ועשרים שנה, ועוברי האורח מגחכים לעברו: "באמת נראה לך שתבנה בית? שאתה תינצל מהמבול?". אומרים חז"ל במדרש: "הרבה רווח והצלה לפניו, ולמה הטריח ה' את נח בבניין זה?". הרי בקלות אתה יכול לחתן את זאת ואת ההוא. יש לך כל כך הרבה רווח והצלה, ומדוע תטריח אותם עד שיבנו את ביתם, את התיבה שלהם (תיבה - אותיות הבית)?

ועונים חז"ל שבדור שבו הבית היהודי מזולזל, המשפחה מזולזלת והגברים לא רוצים להתחתן בכלל, ה' מטריח את הבריות בבניית הבית. 

כך היה בדור המבול. אנשים עברו מזאת לזאת בחוסר נאמנות משווע. נח ורעייתו נעמה היו היחידים שייקרו את מושג הבית. היחידים שהבינו עד כמה הקמת בית היא קריטית. זה המסר החזק לכל אותן בנות שמתייסרות בהקמת בית כל כך הרבה שנים. בזכות שהן מייקרות את המושא הזה ונלחמות עליו בדור שבו הנישואין הם מושג מזולזל, הן יינצלו מכל המבולים בעזרת ה'. 

מה את מעדיפה להיות?
אני רוצה לגעת בזמן המיוחד הזה. הרי אין מראה יותר מדכא מסוכה מפורקת ומארבעה מינים מפורקים - הלולב מתייבש, האתרוג הופך ריבה מבעבעת והערבה חבוטה. איזה דיכאון. כמה בישלנו, ואכלנו, ושוב אכלנו, ושוב בישלנו. 

אחרי האהבה של אלול וההתעלות של תשרי, מרחשוון הוא חודש כביכול אנֶמי. אפרורי, סתווי, שגרתי. שום חג אין בו, שום ייחוד. זה החודש היחיד בלוח השנה העברי שלא ברור אם הוא טוב או רע. יש שדורשים אותו לשבח, יש שדורשים אותו לגנאי. ממש כמו נח. 

"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". חלק מהחכמים אומרים: אם בדורות השפלים שבהם חי הוא נחשב צדיק, תארו מה היה יכול להיות בדורותיהם של משה רבנו או שמואל הנביא. אולם חלק מהחכמים אומרים: בדורות שבהם כולם היו שפלים הוא היה צדיק, אבל אילו היה חי בדורות של צדיקים אמיתיים כמשה או שמואל, לא היה נחשב צדיק. 

אני קוראת לנח "הצדיק המושווה". מדוע אתה לא כמו אברהם או כמו משה? הרי גם הוא היה בתיבה, אך בעוד שהוא הציל את עם ישראל, אתה לא הצלת איש מלבדך. גם מרחשוון הוא חודש מושווה. האם העובדה שהוא מגיע אחרי תשרי הופכת אותו לחודש מסכן וריקני? או דווקא העובדה הזאת הופכת אותו לבעל פוטנציאל ענקי? 

מה לדעתכן התשובה שלי? מי שמכירה אותי יודעת: מרחשוון הוא חודש של פוטנציאל ענקי ואדיר. הוא חודש של מציאות יומיומית, ואין יקר לה' יותר מאשר ההתמודדות היומיומית שלך. איך את מתנהגת ביומיום, בלי תזכורות ההתעלות של השופר?

שמעתי את הרב בנג'י לוין, נכדו של הרב אריה לוין זצ"ל. הוא אמר כל כך מקסים שישנם אנשים שבתחילת השנה קונים יומן, ויש שקונים לוח שנה. ומה ההבדל? מלוח השנה, בכל חודש את תולשת דף. ואילו ביומן, בכל יום את צוברת עוד יום ועוד יום. 
מה את מעדיפה להיות – לוח שנה או יומן? האם תעדיפי להיות על הפסגה בתשרי ולאט לאט להיתלש מהוויית הקדושה? או שתשרי הוא נקודת פתיחה שממנה את צוברת ימים של קדושה, מצוות ויראת שמים? באופן כזה, אם תשרי הגבוה הוא רק ההתחלה, הרי שמרחשוון רק מעלה אותך מעלה מעלה. 

התורה מוליכה אותנו בחיים בצורה נפלאה. היא מתחילה בגודל – בריאת העולם. לאחר מכן היא מצטמצמת, ושוב חוזרת להתרחבות וגדילה: פרשות בראשית ונח עוסקות בעולם הגדול שנברא, ואז הקב"ה מוחק את העולם במבול ובורא עולם חדש. 

בסוף פרשת נח אנו פוגשות את המושג משפחה: "למשפחותיהם". לראשונה האנושות מתחילה להצטמצם. לאחר מכן, בפרשות לך לך ווירא, מדברים על הזוג הראשון בעולם - אברהם ושרה. בפרשת חיי שרה מוזכר השידוך הראשון בעולם - יצחק ורבקה, בתולדות - הורות ליעקב ועשו, ויצא – אחוות לאה ורחל. ואחר כך – חינוך ילדים, שבטים, יוסף ואחיו. בחומש שמות אנו גדלים להיות אומה, ולבסוף מסתיימים חמישה חומשי תורה כשבני ישראל הופכים לעַם.

מרחשוון הוא נקודת הנסיקה שלך אחרי הימים הגבוהים של תשרי. השתדלי לאחוז בערכו העצום ולהשיג את הימים הללו בחיי היומיום.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי