הגלולה המרה - לזכרה של דפנה מאיר

הרופאים ממליצים עליה, ונשים נוטות לקבל את המלצתם. נאמר עליה שהיא בטוחה. האמנם? כתבה שפורסמה ב'פנימה' ובה מרואיינת דפנה הי"ד

תמר צרור ורות עזריה , ט' בשבט תשע"ו

דפנה מאיר
דפנה מאיר
צילום: פנימה

יום אחד פנתה אליי סיגל, אֵם צעירה לשני קטנטנים, וביקשה לדבר איתי. "אנחנו, אלופות הדיבור, שנטלנו לעצמנו תשעה קבין של שיחה, בנושא הזה הפכנו לדגים. בנושא הזה אנחנו אילמות", אמרה. לא הבנתי.

"מה הכוונה?" ניסיתי לברר. "את יודעת, לא מעט נשים עומדות מול השאלה של דחיית היריון ולא יודעות איך לבלוע אותה". "טוב, אבל מה את רוצה ממני?", שאלתי בחשש, והתשובה לא איחרה לבוא: "אני רוצה שתכתבי על זה!". "סיגל, את יודעת כמה הנושא הזה סבוך ומורכב. אי אפשר להקיף את הכול בכתבה אחת". "טוב", היא התפשרה, "אז תכתבי על הגלולות. נדמה לי שזה ידבר לקהל הרחב". 

מצוידת בהנחיות ברורות מסיגל התחלתי לחקור את עניין הגלולות. גיליתי ים של חומר ומידע, ורגע לפני שטבעתי בתוכו זרקה לי סיגל גלגל הצלה והציעה לספר את סיפורה האישי ואת סיפוריהן של שתי חברות נוספות. 

פגישה ראשונה עם הרופא

או: מה עובר על האישה הממוצעת שבאה לבחון אפשרות של אמצעי מניעה מול רופא נשים של קופת חולים "נדלג על השלבים הראשונים, ההתחבטות, ההתלבטות והמסקנה שצריך וזהו", סיגל חותכת את הפרטים ההתחלתיים, "מה עושים אחרי שמחליטים? הולכים לרופא נשים, לא? זה מה שידעתי. אז קבעתי תור. יום ראשון, 15:50. הגעתי למרפאה, ומבט חטוף ברשימה על הדלת הראה שיש לי עשר דקות של חסד עם הרופא. תהיתי ביני לבין עצמי אם הן יספיקו, והרגשתי את היובש בגרון.

"הגיע 15:51. נכנסתי, התיישבתי, העברתי את הכרטיס המגנטי ושאלתי באיזה אמצעי מניעה כדאי לי להשתמש. הוא שאל בחזרה: 'לכמה זמן את רוצה למנוע היריון?', זרקתי מספר וקיבלתי גלולה או התקן. "אימצתי את גלגלי המוח ושלפתי שאלות על סיכונים ועל מידת היעילות, כדי לא לצאת פראיירית, אבל לרופא היו תשובות מהירות, קצרות ומדויקות, כך שבטרם חלפו עשר הדקות מצאתי את עצמי מחוץ לחדרו עם מרשם לגלולות ביד אחת ועם דף הסבר על ההתקן התוך-רחמי בשנייה. אם אבחר בו אצטרך לחתום עליו, ולהסיר מקופת החולים כל תביעה בשל מחלה עתידית. 

"ישבתי בחדר ההמתנה וניסיתי לקרוא בנחת את הדף על ההתקן התוך-רחמי, אולם הסיכונים שעלו וצפו מתוכו גרמו לי לאי-נחת גדולה מאוד, עד שעלתה לנגד עיניי דמותה של הגלולה, עגלגלה ונחמדה, קטנה ולא מזיקה. רק צריך לבלוע פעם ביום - ואני מסודרת. בצעד קל פניתי לבית המרקחת וקניתי חפיסת גלולות בהמלצת הרופא. אבן נגולה מעל לבי, אין שמחה כהתרת הספקות. בשעה 15:49 עדיין לא ידעתי מה יהיה עליי, וכעת הכול בא על מקומו בשלום, אני והגלולות חברות טובות. באוטובוס בדרך הביתה פתחתי את החפיסה כדי להכיר את חברתי החדשה, וגם כדי להפיג במעט את השעמום. החוברת המצורפת העלתה רשימה של תופעות לוואי מוכרות יותר ומוכרות פחות, שנשמעו מעט חשודות. רשמתי לעצמי לבדוק את הנושא בפעם הבאה שאפגוש את הרופא. 

"הפגישה הבאה לא איחרה לבוא. מזל שקופת החולים שלנו ידידותית, כי כשהגעתי לטיפת חלב יכולתי לקפוץ לרגע לרופא הנשים ולשאול אותו לפשרן של תופעות הלוואי המפחידות בהוראות היצרן של חברת הגלולות. הרופא לא מצמץ וענה לי בשאלה: 'את יודעת שגם לאקמול יש כאלה תופעות לוואי?'. האמת היא שלא ידעתי, ואם כן, מזל שאני לא לוקחת אקמול. אבל לא יכולתי להגיד לו את זה, כי אז הייתי נשמעת כמו איזו טבעונית מוזרה שלא משתמשת בתרופות. חייכתי והודיתי לו על זמנו היקר". 

סיגל מבקשת שאציין שהיא מאמינה בכוונותיהם הטובות של הרופאים, ושהיא לא יוצאת בהכללות דורסניות. היא גם בהחלט מבינה מה הם הכלים שעומדים לרשותם, מהו הידע שהם למדו ואת קצב התורים שנושף בעורפם. בנוסף לכך השיח עם הרופא מזמן, לאו דווקא לנשים, עמדה של התבטלות וחוסר ביטחון מול החלוק הלבן. עמדה הנובעת ממחשבה שהרופא הוא בעל הסמכות המקצועית והוא יודע על החיים שלנו יותר טוב מאיתנו. מחשבה זו גורמת להרגשת נחיתות ומוֹנעת חיפוש אחר ידע נוסף.

תופעות לוואי - הלוואי!  
אל השיחה מצטרפת חנה ומספרת את הסיפור שלה: "את הגלולות שמתי ליד מברשת השיניים, כך שלא יהיה חשש שאשכח לקחת אותן, והתחלתי בשגרה שנראתה לי מופלאה באותם ימים. בלי מאמץ, בלי הוצאה כספית גבוהה, בלי אי נעימות, בלי לפגום בספונטניות, בלי בעיות עם הרב, בלי כאבים, בלי ובלי - יכולתי להיות בלי תינוק קטן בבטן. 

"אמנם קראתי את הוראות היצרן והבנתי את חלקן, ואת חלקן האחר הרופא הבין, אבל סמכתי עליו. נזכרתי גם בהרצאה ששמעתי מפי רופא מפורסם, שבסופה הייתה שאלה מהקהל האם יש סכנות בשימוש בגלולות, והוא ענה בביטחון: 'האם יעלה על הדעת שאני אתן לנשים דבר שמסכן אותן?'. סמכתי גם עליו". 

חנה עוצרת מעט את שטף הדיבור ומנמיכה את קולה. "רשימת הדברים שהגלולות יכולות לפגוע בהם אצל האישה היא ארוכה מאוד. השמנה, כאבי ראש, מצבי רוח שמגיעים עד דיכאונות וחרדות, נשירת שיער, הגברת הסיכון לאירוע לבבי או אירוע מוחי ועלייה בלחץ הדם, כל אלו רק חלק ממנה. שמעתי על חברות שסבלו מאוד וגם שמעתי על חברות שעבר להן חלק, בלי שום תופעות חריגות, ונהגתי להכליל את עצמי בקבוצה שלא סובלת, שטוב לה עם הגלולות. נשארתי חטובה ובריאה, עם מצב רוח טוב, אבל - איך נאמר בעדינות, בלי חשק. בלי תשוקה. גורנישט.  

"בהתחלה ייחסתי את המצב החדש לעייפות, משרה מלאה בבית ומשרה חלקית מחוצה לו יכולים להתיש כל אחת. לכן דאגתי למנוחת צהריים ראויה פלוס כיבוי אורות מוקדם, אבל זה לא עזר. התחלתי לשאול את עצמי כל מיני שאלות, וגם אישי האהוב שאל את עצמו ואותי - מה קורה? ולא היו לי תשובות. חשבתי שאני ממש לא בסדר ומאוד רציתי לרצות. אבל באמת לא הצלחתי לרצות באמת. 

"מה אומַר, לא נעים להרחיב, אבל עברו עלינו ימים ולילות לא קלים. לא ידעתי למה לייחס את חוסר הרצון שלי, והיינו צריכים לעבוד קשה כדי לא לתת פרשנויות שגויות להתנהגות שלי. היום אני חכמה יותר, ויודעת שכשכתוב בעלון לצרכן 'ירידה בליבידו', הכוונה היא לירידה בחשק המיני. אם הייתי יודעת את זה מראש הייתי חוסכת הרבה אי הבנות, כעסים ומתחים. בצער רב אני יכולה להצביע בבירור איך הגלולות יכולות להביא להפרת השלום בבית. 

"בגלל הסיבה הזו ובגלל סיבות נוספות, הלוואי שיכולתי לקרוא לדברים הקשים הללו תופעות לוואי. אני קוראת להם נזקים. לתופעות לוואי אפשר להתרגל, אולם נזקים הם ארוכי טווח ואולי בלתי הפיכים. כשאדם חולה ורוצה להבריא, אפשר להבין שהוא יהיה מוכן לסבול כמה תופעות לוואי כדי להבריא. אולם במקרה של נטילת גלולות, האישה כבר בריאה, אלא שזהו המחיר שהיא משלמת על מניעת היריון". 

מחזורי - זה הכי, אחותי
גם מירב, חברה נוספת, נזכרת שלא ידעה על תופעת הלוואי של הירידה בליבידו. "שאלתי את עצמי, מה אפשר לעשות? עם מי אני יכולה לדבר? והרגשתי די בודדה במערכה. זאת לא בעיה בסגנון של איך לגמול את הקטנצ'יק או מה לבשל לשבת, לא תמיד מדברים על זה בספסל בגינה. יום אחד שמעתי שיעור על מחזוריות האישה והוקסמתי. עד אז התייחסתי לחלק מאוד קטן מהמחזוריות, וגם אותו תפסתי כמציק וכמעצבן. אבל כשהבנתי את התהליך שמתרחש בגוף הנשי בכל חודש ואיך הוא משפיע על כל המערכת של גוף-נפש-נשמה, לא יכולתי להישאר אדישה. תסלחי על השימוש בקלישאה, אבל נפתחתי לעולם שלם".

"כמו שהמחזוריות פועלת נפלא בכל היקום - עונות השנה, הים והירח, החי והצומח", מסבירה מירב, "כך המחזוריות בגופה של האישה היא בעלת תכלית וכוונה, לא נבראנו 'מחזוריוֹת' בטעות. המחזוריוּת שלנו מיטיבה איתנו ומקרבת אותנו לעצמנו וליוצרנו, והמודעות אליה מובילה לקשב פנימי ולשיח עמוק. פעימות גופנו ומקצב חיינו מולידים מתוכנו תובנות ומהויות צפונות". מבטה של מירב משייט לנוף הנשקף מהחלון, כשהיא מחפשת את המילים שיביעו את רגשותיה. "בפשטות, מדובר בלחיות את החיים על כל גווניהם, עם כל התחושות והרגשות שאישה יכולה לחוות. פשוט לחיות. 

"אלא מה", מוסיפה מירב בצער, "קיבלנו מתנה נפלאה וביקשנו להחליף אותה...". אני מבקשת ממנה שתסביר. "המחזוריות שלנו היא המתנה הנפלאה, היא תהליך שאנו עוברות מדי חודש, וכל שלב בו פותח אותנו לכיוון אחר. למשל גילו שבימי הביוץ יש לנשים יכולות ורבליות גבוהות יותר מאשר בשאר הימים. בימים אלה עור פניה של האישה קורן, לחייה אדומות והיא מלאה בכוחות וברצון לתת. מנגד בימי הווסת המבט שלה הוא יותר פנימי, הכוחות נאספים והמחשבה היא יותר עצמית-פרטית מאשר כללית. את מבינה? באישה, שמטבעה רוצה לתת תמיד למשפחה, לסביבה ולכל העולם, מוטבעת גם היכולת לעצור פעם בחודש את המרוץ ואת הדאגה כלפי חוץ ולדאוג גם לעצמה.   

"אולם בלקיחת הגלולות אנחנו משתקות את המחזוריות לגמרי. המשק ההורמונלי הקשור במחזור הפוריות עובר שינוי ותחתיו פועל חומר מלאכותי סינטטי. העובדה שהגוף מפסיק לנהל מחזוריות טבעית ושהוא מפסיק לבייץ היא לא טכנית בלבד, ויש לה השפעה על הרבדים השונים של האישה. אני יודעת שידע הזה לא מתגלגל ברחובות, וצריך לעמול כדי למצוא אותו, אבל הידיעה הזו היא מהותית לחיינו. חבל לפספס אותה", מירב מסכמת, "לכו ללמוד על עצמכן". 

אין תשובה אחת
בחזרה לחנה. "עם החסרונות, שכבר היו ידועים לי, המשכתי עם הגלולות. ידעתי על אפשרויות אחרות שקיימות בשוק, אבל היעילות המוחצת של הגלולות הכריעה בעבורי את הכף. ההתלבטות הגדולה עלתה אצלי לאחרונה, בנסיבות לא פשוטות כלל, כשלצערי כשהתגלה סרטן השד אצל אחת מבנות המשפחה הקרובה. לאחר ההנחיות וההדרכות הכרוכות בטיפולים השונים, פנה אליה האונקולוג המטפל בה ואמר לה שתזהיר את שאר הנשים במשפחה שלא ייטלו גלולות, מכיוון שכעת הן בסיכון גבוה לחלות במחלה, והגלולות עלולות להגביר את הסיכון.

"מצוידת במידע החדש פניתי לרופאת הנשים שלי בשאלה האם עליי לחפש אמצעי מניעה אחר, אולם להפתעתי היא אמרה לי שאין לי ממה לחשוש, ושאפשר להמשיך להשתמש בגלולות מבלי לפחד. אני מבולבלת".  

ראש פתוח
אחרי ששמעתי את סיגל, חנה ומירב החלטתי לצאת ולחקור. האם באמת הגלולות מזיקות, ואם כן - מה אפשר לעשות? במהלך החיפוש אחר התשובות פניתי למיכל שונברון, מומחית לחינוך לבריאות ולפוריות האישה והמורה הוותיקה ביותר בארץ והמוסמכת של השיטה הטבעית של מודעות לפוריות שנוסדה בארצות הברית, כמו כן היא גם בעלת תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). יותר מעשרים וחמש שנים היא מכשירה אנשי מקצוע בתחומים הקשורים לקידום בריאות האישה. 
"בחירת אמצעי מניעה היא החלטה אישית ואינטימית. אין שיטה פסולה ואין שיטה שמתאימה לכל אחת. כמחנכת לבריאות האישה, השיקול הראשון בעבורי הוא למעשה איזו שיטה מקדמת את הבריאות שלי, וכדי לדעת אם זה נכון או לא עליי להתחבר למספר גורמים: מצב בריאות גוף-נפש שלי, אורח החיים שלי, סולם הערכים שלי והרצונות והמוטיבציות שלי".
מעבר למה שהוזכר, מיכל מוסיפה עוד סיבה להימנע מאמצעים הורמונליים: הגלולות מסתירות בעיות בריאות ובעיות הורמונליות אצל אחוז ניכר מהנשים שנוטלות אותן. הן מסדרות מחזור מזויף ולא טבעי, ולכן אינן פותרות את הבעיות ההורמונליות.

אז מה כן?
"השיטה הטבעית למודעות לפוריות (שמ"פ) מומלצת מכמה סיבות. היא מאפשרת קשר חיוני ביותר בין האישה לנשיותה. השיטה היא מדעית, יעילה ובטוחה לאישה השואפת לקחת אחריות על גופה ועל בריאותה ולנהל את הפריון שלה באופן עצמאי. השיטה דורשת כמה דקות ביום והיא קלה ליישום ואינה מסכנת את הבריאות. זהו כלי המאפשר לאישה לסמוך על גופה ועל מה שהוא משדר, ובכך מעודד אמון והערכה כלפי הגוף וכוח וביטחון מעצם ההבנה היומיומית על מצב פוריותה. יש ערך למחזוריות הנשית ומי שרוצה 'להיפטר ממנה', עלולה לשלם על כך מחיר בריאותי יקר".

"בעולמנו, מתייחסים לגלולות יותר כמו לסוכרייה מאשר כמו לתרופה", היא מוסיפה, "נשים כלל אינן חשופות לאופציות של אמצעי מניעה שאינם הורמונליים, וחובה על כל אישה לאסוף מידע ולדעת איך כל שיטה פועלת ואיך היא יכולה להשפיע על גופה ונפשה".

דפנה מאיר, אחות מוסמכת, מורה לשיטת המודעות לפוריות, מתאימה דיאפרגמות ובודקת טהרה, מבקשת אף היא להציע אפשרויות אחרות. "כשהמציאו את הגלולה, המינון היומי בכדור אחד היה שווה ערך למינון החודשי היום, כעבור למעלה מחמישים שנות שימוש. ב"ה כל העת מנסים, ואף מצליחים, להוריד את המינון עוד ועוד לכמות הורמונים שתדכא את הביוץ ביעילות. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה שמאז המצאת הגלולה והעלייה בשימוש בה חלה עלייה תלולה, עקבית וחדה בכמות חולות סרטן השד, ודבר זה בולט דווקא במקומות שבהם השימוש בגלולה נפוץ. אפשר לומר שיש גורמים רבים לכך, וזה יהיה נכון, אך הגלולה היא בהחלט אחד מהם. דבר זה הוכח במחקרים ארוכי טווח על עשרות אלפי נשים בעולם.
"ביומיום, רופא הנשים רושם את הגלולה לעשרות נשים ומשכנע את עצמו ואותך שאין בה סיכון ממשי לחייך, ואם כן הוא נדיר ביותר, כגון קריש דם קטלני. לעומתו, האונקולוג של אימא שלך מתחנן בפנייך ובפני אחיותייך להתרחק מגלולות כמו מאש. היאך ייתכן ששני רופאים חושבים הפוך זה מזה?! ייתכן... כשאימא חולה בסרטן השד".

אז מה כן אפשר לעשות?
"הרעיון לחסום את הכניסה אל הרחם הוא עתיק ביותר. בעבר השתמשו בעלים, בבדים, בדונג של דבורים, במעיים של חיות ועוד. במאה השנים האחרונות הומצאה הדיאפרגמה והשתכללה למה שהיא היום - קערית סיליקון במידות שונות המוחדרת לנרתיק על ידי האישה ומכסה את כל הקיר העליון של הנרתיק כולל צוואר הרחם, למניעת היריון.

"השימוש בדיאפרגמה בארצות הברית ובאירופה נפוץ ביותר, לפני גלולות והתקנים. בישראל השימוש בה תופס תאוצה בשנים האחרונות אצל שוחרות בריאות, אצל מיואשות מאמצעים אחרים ואצל תלמידות שיטת המודעות לפוריות שמשלבות אותה בימים פוריים, על מנת לא להפסיד ימים שבהם סף החשק עולה ומגיע לרמת דברי חז"ל המדהימים 'תשוקתה של האישה מרובה משל האיש'. 

"רופאים רבים אינם יודעים כיצד להתאים אותה, ואין להם ערכה להתאמת דיאפרגמה בקליניקה. גם אלו שיודעים להתאים, לעתים נותנים מידה קטנה מדי (דבר שפוגע ביעילות), מקוצר זמן, ואינם מדריכים כיאות או כלל אינם מדריכים על השימוש בה. גם רופאים שכן מתאימים דיאפרגמה עושים מאמצים לשכנע את הפציינטיות להימנע משימוש בה. לטענתם היא מסורבלת, לא נוחה, אינה יעילה ופרימיטיבית (וזה נכון, היא עתיקה!)".

ואולי הרופאים צודקים?  
"רופא נשים ממוצע אינו יודע מה הם היתרונות של הדיאפרגמה, מכיוון שלא לימדו זאת בבית הספר לרפואה. לגבי היעילות - בשימוש מושלם, כשהמידה נכונה והשימוש נכון ועקבי, עם קוטל זרע, יעילותה נמדדת בלמעלה מתשעים וחמישה אחוזים". 
ומה מבחינת הנוחות? זה נראה קצת מסורבל...

"האישה מחדירה ומוציאה אותה בשעת הצורך. מבחינת ספונטניות היא נותנת מענה טוב, מפני שניתן להחדיר אותה שעות קודם למפגש ואף להיות איתה כל החודש בתנאים מסוימים. היא אינה מורגשת בגוף ואינה מסכנת את האישה. התאמה, אימון והדרכה טובה על דיאפרגמה לוקחת כשעה. שירות כזה בינתיים לא ניתן לספק בקליניקה של קופת החולים על ידי רופאי הנשים". 

יידע הציבור
לד"ר אורי לוי, שהוסמך להדריך רופאים בתכנון משפחה מטעם ה-JCC - Joint Committe on Contraception בבריטניה, והתקבל כעמית בפקולטה לתכנון משפחה ובריאות הרבייה של הקולג' המלכותי למיילדים וגינקולוגים בבריטניה (FFFRH) והוא גם מומחה לרפואת ילדים, יש מה לומר בנידון כרופא ירא שמים. ד"ר לוי פנה לרבנים על מנת להבהיר להם שדיאפרגמה רק סוגרת את פתח הרחם מבחוץ, כמו שהיריון סוגר אותו מבפנים. הזרע מגיע לאותו מקום שהוא מגיע כשאין דיאפרגמה, בירכתי הנרתיק (פרוזדור).

ד"ר אורי לוי הגיע גם לגרש"ז אויערבך זצ"ל והביא לו דגם של גוף האישה ודיאפרגמה ממוקמת בתוכו. מהתבוננות בדגם מובן שאין הזרע נכנס לדיאפרגמה, אלא היא רק מונעת אותו מלהיכנס לרחם והוא מגיע למקומו הרגיל ביחסי אישות. הגרש"ז אויערבך שאל שאלות ואמר לד"ר לוי: "לא ידעתי. אתה יכול להגיד בשמי שהדיאפרגמה מותרת כמו התקן תוך רחמי". הדברים מבוארים במאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין "דיאפרגמה - דעת הגרש"ז אויערבאך לפני חזרה ולאחריה", 'אסיא' חוברת ע"ז-ע"ח.

"לדעתי", מוסיף ד"ר אורי לוי, "אילו ידע הרב אויערבך את כל הממצאים שיש על הגלולה היום -  הוא היה אוסר אותה. היא כל כך מסוכנת!".

רגע לפני סיום השיחה אני מבקשת לשאול את השאלה שכל כך מטרידה: האם האמצעים האלו בטוחים מבחינת מניעה?
ד"ר לוי מסביר שאם פועלים נכון רמת המניעה היא יותר מתשעים וחמישה אחוזים, ומוסיף שגם גלולות אינן מכסות מאה אחוזים של מניעה. "באנגליה בדקתי אישה שהרתה למרות שלקחה גלולות, משום שיום אחד היא שלשלה", הוא מוכיח.
ד"ר לוי הפנה אותי לסדרה ארוכה של מאמרים, חלקם רפואיים וחלקם הלכתיים, אשר אחד מהם כאמור הוא מאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין, מנהל מכון שלזינגר ועורך כתב העת 'אסיא'.ביקשתי לדעת מדוע הדבר אינו מפורסם.

הרב הלפרין השיב לי בנחת: "חשוב שכל אישה תשאל את הרב שלה. המאמר שלי לא יכול להיות פסק גורף לנשים, אבל כל אישה יכולה לבוא עם המאמר הזה לרב שלה. הוא לא מיועד לנשים אלא יותר לרבנים הפוסקים כדי שיהיו להם מקורות".

אפשר לשאול מדוע?
"ככה זה בעולם ההלכה. לפעמים הסיטואציה תלויה במציאות מסוימת, לפעמים היא תלויה בנסיבות. יכולים להיות הבדלים שלמי שאינו בקי בהלכה הם נראים מינוריים ולמי שכן בקי בהלכה הם הבדלים עצומים. ראו שיש מקרים רבים שאישה החמירה על עצמה סתם ולא שאלה. לשאול את הרב זה לא משהו ארכאי ששייך לגטו בלודג'", מדגיש הרב הלפרין, "אלא זה משהו שחי וקיים וכדאי גם היום".

אבל יש תחושה שנשים מדברות על זה בינן לבין עצמן, בגן השעשועים אפילו, ומעבירות ביניהן מידע מקל או מחמיר. אולי אם כן הייתה תשובה גורפת לכולן...

"זו באמת בעיה, לכן אני חושב שאפשר להמליץ לעיין במאמר ולהביא את המאמר לרב. אבל פסיקה כללית אי אפשר לעשות. הרב שלמה זלמן אמר בפירוש שזה אסור, כי זה יביא למכשולות רבים.

"אם יש נשים שלא רוצות להיחשף לרב או שאין להן גישה לרב, יש היום יועצות הלכתיות שבדברים פשוטים יכולות לענות ובדברים מורכבים עושות את התיווך ומעבירות לרב. כך, למשל, במכון 'נשמת' יש יועצות הלכתיות שאפשר לפנות אליהן גם באופן אנונימי ואפילו באינטרנט. אצלנו במכון שלזינגר עושים זאת, וכן במכון 'פועה' ובאתרים שונים. אבל כמובן שזה לא דומה לשאלה של פנים מול פנים".

במכון 'פועה' לא ממהרים להמליץ על דיאפרגמה. "קודם כול", מסביר הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון 'פועה', "הדיאפרגמה לא נחשבת בעולם המניעה כדבר שהוא מאה אחוזים, גם אם במקומות מסוימים בעולם כמו ארצות הברית היא אמנם נפוצה הרבה יותר".

אבל היא מותרת הלכתית?
"היה על כך דיון שלם מעל דפי 'אסיה' (כתב עת רפואי הלכתי, ת"צ). חשוב לציין שהרב אויערבך, אחרי שהסבירו לו הוא אמר שזה לא כל כך אסור כמו שהסברנו קודם, אבל גם קודם לכן היו מספיק פוסקים שהתירו זאת. הרב מרדכי אליהו זצ"ל התנגד לאמצעי זה משום שההגדרה שלו לדבר המותר היא שהוא צריך להיעשות דרך הטבע, ולכן הוא אוסר את הדיאפרגמה. הוא אומר שזה בעדיפות מאוד רחוקה".

מה זאת אומרת "עדיפות רחוקה"? מה לגבי אישה שהגלולות פוגעות בה?
"סדר העדיפות הוא גלולות, אחר כך התקן ואחר כך דיאפרגמה רק אם זה שאלה של פיקוח נפש. הרב אליהו זצ"ל טען שאחרי כדורים, כמה שפחות התערבות זה יותר טוב. ברור שכדורים זה לא סוכרייה ואישה צריכה לדעת את זה. כל דבר בחיים נמדד לפי רווח והפסד. היום מבחינה הלכתית כדורים זה דבר פשוט כי זה גרמא, וההתערבות היא מאוד רחוקה. זה לא כמו התקן שביצית מופרית והיא לא נקלטת, אלא זה כמו עיקור זמני. ועוד דבר, אפשרויות המניעה היום הן מאוד מגוונות ויש להן פחות תופעות לוואי. אנחנו הולכים על פי הרפואה, כמו שרופא יכול להתיר לאדם לאכול ביום כיפור. היום יש ארגונים בינלאומיים ומשרד הבריאות שנותן אישור לגלולות, אם יגידו שהן מזיקות - אז אנחנו נפסיק".

לחברות התרופות יש אינטרס למכור את הגלולות ויש מחקרים שטוענים שהן באמת מסוכנות.
"מכל דבר אפשר לקבל סרטן. ברור שיש מחקרים בעייתיים, אבל אנחנו סומכים על הרפואה. בכל דבר יש אינטרסים אבל כך אי אפשר לחיות".

אם נעזוב את המחקרים ונגיע לשטח, נשמע את הנשים שאומרות שזה משפיע על מצב הרוח שלהן ועל שלום הבית.
"כל אישה שאומרת שהיא לא רוצה להכניס משהו הורמונלי לגוף שלה, אני אומר לה לעבור להתקן. מצד שני, גם ההתקן הוא לא נטול סיכונים. אם ההתקן לא טוב לה אני מחפש לה התקן יותר טוב או פתרון אחר. אנחנו מחפשים כל דרך בעולם כדי לשלב את השיקולים ההלכתיים והרפואיים. השבוע יצאה חוברת ובה כל האמצעים החדישים והעדכניים עם התייחסות של גדולי הפוסקים.

"זה תפקידו של רב, לשמוע ולמצוא את הדרך הטובה ביותר. אם אני רואה צורך יש פוסקים טובים שמתירים דיאפרגמה, אבל אני מיידע את בני הזוג שזה לא ממש מאה אחוז. אנחנו נוסעים לכנסים בינלאומיים בשביל להיות עדכניים. לכן מאוד חשוב לשאול, לספר לרב ולהגיד את כל הקשיים. אי אפשר לפסוק בלי שהאישה תהיה נוכחת", מדגיש הרב בורנשטיין. "אני בתפיסת עולם שכל היריון צריך לבוא בשמחה. אישה היא לא מכונת לידה. הגלולות הן אחת הדרכים הטובות למנוע היריון במאה העשרים ואחת. חברות התרופות כותבות את כל תופעות הלוואי ואישה לפעמים לא יודעת איזו תופעה באמת רווחת.

"צריך לדעת, ביטולה הוא קיומה", ממשיך הרב מנחם, "דווקא המנוחה היא הקיום של המצווה. אם אישה נחה היא יכולה אחר כך ללדת. אנחנו בעד הגברת הילודה. אני הייתי פוגש את נחמה לייבוביץ', כל שבת בדרך למרכז הרב. שבת אחת היא קלטה שאני ממכון 'פועה', והיא אמרה לי: 'אתה מכון פועה? שתדע לך, נכון שנחמה ליבוביץ זה חשוב? אני הייתי מוותרת על כל נחמה לייבוביץ' בשביל ילד אחד'. נושא הילודה הוא הדבר הבסיסי אצל האישה. כולם פוחדים לשאול את הרב שמא הרב יחשוב שהם לא רוצים ילדים או שהם לא מספיק דתיים או כל מיני תפיסות ששייכות למאה הקודמת. אבל היום הרבנים מבינים שכדי ללדת הרבה צריך גם הרבה לנוח".

אין הכוונה במילים ובשורות שלעיל להגיע להכרעה גורפת לכול. כפי שצוין, מרכיבי האישיות הפרטיים שונים מאישה לאישה, לפיכך לא תיתכן תשובה אחת. לגלולות שמוצעות על פי רוב כאמצעי אידיאלי יש גם פנים שאינם ידועים לכול, ותקוותי הייתה להאיר אותם במעט ולפתוח פתח לדיון רחב יותר בנושא.
תם ועדיין לא נשלם.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי