למה ה' ברא את הכאב?

מחלה היא תגובה נכונה של הגוף לפעולה לא נכונה שעשינו. ארבעת הבנים בתורה עוזרים לנו להבין איך להקדים רפואה למכה

טליה שפר , י"ח באדר ב תשע"ו

לשנות את הרגלי האכילה
לשנות את הרגלי האכילה
צילום: שאטרסטוק

"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות טו, כו).

לפני כמה ימים שאלה אותי בתי בת התשע במבט מהורהר: "אימא, למה ה' ברא את הכאב?". ניסיתי להסביר לה שהכאב נועד לגרום לנו לשים אליו לב, ולבחון מה עלינו לעשות כדי להרגיעו ומה עלינו לשנות כדי למנוע ממנו לחזור.

מאוחר יותר חשבתי ששאלה עמוקה זו נוגעת בהנחות היסוד הבסיסיות ביותר של הבנת הבריאות והחולי. המילה כאב מורכבת מאותיות כ‑אב. כלומר, אם נתייחס אליו נכון הוא יכול להיות כמו אבא, להורות לנו את הדרך, ללמד אותנו.

כאב הוא מתנה

הנחת היסוד היא שחולי, סבל וייסורים הם תוצאה של הפרת חוקי הטבע. בבריאה קיים סדר ובטבע יש חוקים, וכל הפרה שלהם גוררת בעקבותיה, במוקדם או במאוחר, סבל או מכאוב. מצב זה אינו נוח לאדם, ולכן הוא גם לא יכול להישאר בו. למעשה, מטרת הייסורים היא להוביל את האדם לתיקון. הם לא עונש. האדם נענש על ידי המעשים שלו - ולא בגללם!

במילים אחרות, חולי, סבל וייסורים הם למעשה חסד, כי בסופו של דבר הם מצילים אותנו ממוות. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא כאב שנובע ממגע עם מקור חום. ילד שיכניס את ידו לאש יחוש כאב שיגרום לו מיידית להרחיק ממנה את ידו. על אותו משקל, דיסק שנפרץ בעמוד השדרה מכאיב כל כך עד שהאדם חייב לשכב – וזה מציל אותו מנזק שעלול להיות בלתי הפיך, וכן הלאה.

תגובה טבעית

חולי, מכאוב וייסורים הם מתנה, מכיוון שהם מעוררים אותנו להתבונן ולבחון מה עלינו לשנות כדי לחזור אל קו הבריאות. כלומר, מחלה היא תגובה נכונה של הגוף לפעולה לא נכונה שעשינו. בהקשר זה ריפוי הוא ההבנה מה עלינו לעשות ולשנות כדי לחזור לבריאות, ואילו חוקים הפרנו על מנת לא להפר אותם בשנית ולהימנע מלחלות שוב.

למשל, אדם שלוקה ברמות סוכר גבוהות בדם בגלל שהוא אוכל הרבה יותר מדי מזונות שמכילים סוכר. עם הזמן הלבלב שלו מתעייף מלייצר אינסולין, שהוא המפתח שמכניס את הסוכר לתאים, וכך אין לסוכר דרך להיכנס לתאים ולכן רמתו בדם עולה. לחילופין, יכול להיות מצב שבו למרות שהלבלב עומד בקצב ומייצר כמויות מספיקות של אינסולין, התאים שכבר שבעים ולא יכולים לראות יותר סוכר. אז הם מפתחים תנגודת אינסולין, או במילים אחרות מחליפים את הצילינדר כך שהמפתח לא יפתח את הדלת והסוכר יישאר בחוץ – ושוב, רמתו בדם תעלה.

אם אדם מבין מהי הסיבה לסוכרת שלו, הוא צריך לשנות את הרגלי האכילה שלו או לתת מנוחה ללבלב בתפריט מתאים. הגוף, שמציית באופן אוטומטי לציווי "ובחרת בחיים", ברוב רובם של המקרים יחזור לאיזון. רמות הסוכר יחזרו למצבן התקין ושלום באוהלך.

שורש וסיבה

נשמע פשוט? האמת שזה פשוט. חשוב להבין כי הסרת החולי יכולה לבוא רק בשל הסרת הסיבה למחלה, ואם שורש הבעיה הוא הרגלי חיים מוטעים אזי שורש התיקון הוא שינוי הרגלים.

אם הרגלים לא טובים גרמו לנו להפר את חוקי הבריאה, רק שינוי הרגלים יחזיר אותנו אל הבריאות. אלא שרוב האנשים לא פועלים כך. אולי כי התרחקנו מדי מחוקי הבריאה, אולי כי אין לנו את הידע, ואולי כי אנחנו לא מעוניינים לעשות שינוי, לא מוכנים לצאת ממצרים.

אפשר להיעזר בדמותם של ארבעת הבנים שכנגדם דיברה התורה כדי להבין את העניין.

חכם – מבין שעליו ללמוד את כל החוקים והמשפטים ולילך בדרכם, וכך ישוב לאיזון המיוחל, וחשוב יותר – ישמור עליו.

רשע – מבין שיש חוקים אבל שואל "מה העבודה הזאת לכם?". כלומר, קל לו יותר להמשיך את חייו כרגיל ולאכול את כל מה שאכל עד היום, ולהשתמט מעבודה על מידותיו ועל תאוות האכילה שלו. במקביל הוא ייקח כדור שמשבש את ספיגת הסוכר, או יזריק אינסולין על מנת לדחוף את הסוכר לתאים.

תם – שואל "מה זאת?". כלומר, הוא לא בדיוק מבין, אבל הוא מרגיש שיש פה משהו, והוא מבקש לדעת.

וזה שאינו יודע לשאול – הוא הלקוח הטוב ביותר של חברות התרופות ושל כל השיטה שמעדיפה לטפל בסימפטום ולהנציח את החולי ולא לעקור דברים מן השורש.

ואחרון שהוא ראשון – אני ה' רופאך. להיות בריא זה המצב הטבעי. בריאות היא חוק טבע בבריאה, ואם נדע את דרכיה ונשמור על חוקיה – נשמור על מתנת החיים.

* כל טיפול טבעי בסוכרת חייב ליווי מקצועי. הדברים האמורים לעיל אינם הוראות טיפול ואינם באים להחליף טיפול רפואי זה או אחר.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי