תעזבי את הכלים ותשירי

אילו היא מילה של רשעים "אילו הייתי נשואה למישהו יותר מוצלח", "אילו הילדות שלי הייתה פחות קשה" הרבנית ימימה מזרחי על פסח.

הרבנית ימימה מזרחי , ט' בניסן תשע"ו

ההלל שאת שרה הורג את הרשעים
ההלל שאת שרה הורג את הרשעים
צילום: שאטרסטוק

כתוב שבכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. איזו מילה זוהרת באור יקרות? כאילו.

המילה "כאילו" היא המוטו של ליל הסדר. אם עוד לא יצאת ממצרים ורע לך ואת בצרות – תעשי כאילו. שבי כאילו את בארמון המלך. בשלי, אפי והכיני כאילו את לארג'ית ויש לך מקום בלתי מוגבל.

"כל דכפין ייתי ויכול" - הלוא מי רוצה אורחים לא קרואים בליל הסדר?! (לכן אומרים "כל דכפין" בארמית, כדי שהאורחים לא יבינו...). אבל אני עושה בכאילו.

לכן אסור למצוץ עצמות בליל הסדר. "ועצם לא תשברו בו", נאמר על קרבן פסח. למה, מה יש בזה? זו לא דרך חירות. עלייך להתנהג כאילו את נסיכה.

לכן לא מדברים בשפה זרה בשולחן ליל הסדר. "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז". בלי צרפתית ובלי פרסית. רק עברית.

אומר השפת אמת: כל דבר שאת עושה בו כאילו בליל הסדר, הקב"ה בא ונותן לך אותו באמת. תבואי משוחררת מכל הדאגות, כאילו את נשואה. בואי מחייכת, כאילו את שמחה. עפעפי לעבר בעלך כאילו יש ביניכם שלום בבית. דברי לילדים שלך כאילו כולם צדיקים. עשי כאילו ותראי איך ה' ירעיף עלייך שפע טובה וברכה.

כאילו זו מילה של צדיקים. ומהי המילה של הרשע? אילו. חז"ל אומרים שהמילה אילו היא המילה שמחריבה את החיים: "אילו הייתי נשואה למישהו יותר מוצלח", "אילו הייתי גרה בבית יותר גדול", "אילו הילדות שלי הייתה פחות קשה".

רשעים מלאים חרטות, אומרים חז"ל. מלאים חרטות כרימון. הרשע נמצא כל הזמן בעמדת התחרטות על החיים שלו, ואין חמץ גדול יותר מהמילה "החמצתי". מי שאומרת "החמצתי את כל הרכבות" נמצאת במצב מסוכן.

כמה הורים מתחבטים: "אולי הוא לא בגן המתאים לו? אולי טעינו בבחירת התלמוד-תורה שלו?" ועוד עושים זאת באוזני ילדיהם. באופן כזה הילד כל הזמן מרגיש שהוא במציאות לא טובה, אין לו אחיזה בכלום. תפסיקו להתלבט לעיניו. ילד צריך ודאות - "ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה"!

ואילו צדיקים חיים בכאילו: "אני אעשה כאילו אצלי הכול בסדר" .

בלשון הקודש אין זמן של פאסט פרפקט. זהו זמן מומצא, זמן של גויים, זמן אבוד. אין לנו נוסטלגיה לעבר שלא היה.

מה כתוב על הרשע בהגדה? "אילו היה שם לא היה נגאל". שימי לב לפיסוק: כשהביטוי "אילו" היה שם - לא היה נגאל. אם את חיה את חייך ב"אילו", אין גאולה, נשמה. רוצה גאולה? תעשי כ-אילו.

לכן, כותב האר"י הקדוש, בליל הסדר הבית צריך להיות הכי יפה, יותר מכל השנה. כי השכינה והקב"ה נכנסים הביתה, והם רוצים לראות את יישוב הבית: האם מתנהגים כאן כמו בארמון המלוכה, כאילו ה' שומר להם את הניסים?

"ליל שימורים", אומר המהר"ל, נקרא כך כי ה' שומר אותו על מנת לעשות לך את הניסים הכי גדולים בעולם.

אל תפסיקי לשיר

אשר על כן, שבי ו...שירי. לשיר זה הכאילו הכי גדול. בסוף ליל הסדר את הכי עייפה, מתה לעשות כלים, הכרפס תקוע לך בין השיניים ועלייך לשבת ולשיר שירים. אבל החלק של השירה הוא הכי גבוה בכל ליל הסדר. "חד גדיא", "כי לו נאה", "בחצי הלילה". כמה חשוב לשיר.

לפני אלפי שנים, בליל הסדר, עמד איש רשע, סנחריב שמו. הוא השקיף על ירושלים ואמר: "זאת העיר שכולם מדברים עליה? בשנייה אני מחריב אותה. מחר בבוקר".

"אתה לא יכול", אמרו לו.

"למה?".

"אתה לא שומע? הם שרים עכשיו שירים מההגדה. וברגע שהם שרים מההגדה, שרים הלל, הקב"ה נמצא איתם".

כשהיו עולי הרגל שרים בליל הסדר את ההלל, "פקע איגרא" - הגגות היו נשברים מההלל שלהם.

למה הכוונה? מסביר הרב הוטנר בספרו 'פחד יצחק': כל השנה ה' יושב בשמים. אך ברגע ששרים שירים בשולחן ליל הסדר התקרה נשברת והוא – "יושב תהילות ישראל". "תהילות" פירושו התהילים שבהלל של ליל הסדר.

אמר סנחריב: "מה פתאום! אני הולך לישון ומחר אני כובש אותם". אז הגיע מלאך ה' למחנה סנחריב, הרג את כל החיילים שלו והכריע אותם.

דעי לך, ההלל שאת שרה הורג את הרשעים. אז תעזבי כבר את הכלים ותשירי. 

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי