בית מעוצב, בלי לקנות רהיטים

חיפוי קירות הפנים בעץ יוצר ביתיות. לא תמצאו כאן חפצים חדשים, שיפוץ מתאים וסיבוב בשוק הפשפשים מעיד על כך שיש שכר לאספנים.

שרי גלסנר , כ' בסיון תשע"ו

מבט מלמעלה
מבט מלמעלה
צילום: שלומי בוצר

את יואל ואלישבע רז ליוויתי בתהליך בניית בית חלומותיהם, שנמשך כשנתיים, וזכיתי להכירם מקרוב.

אלישבע, משפצת רהיטים חובבת, שמה לה למטרה לא לקנות שום רהיט או גוף תאורה חדשים, אלא לנסות למצוא הכול בירושה או מיד שנייה, ומה שאין להשיג - להכין לבד.

בתחילה הם הגיעו אליי עם תכניות מוכנות וקבלן. רק כשנכנסתי איתם לעובי הקורה, השתכנעתי בעצמי וגם הצלחתי לשכנע אותם שמכל סגנונות הבנייה בעולם - דווקא העץ יתאים להם ביותר. התכניות השתנו בהתאם ומשם התחלנו לרוץ קדימה.

במקרה הזה כל הנוגעים בדבר היו יצירתיים. למשימה נבחר סשה, קבלן יצירתי שאוהב את עבודתו ופרט לקונסטרוקציה הבסיסית זכה להכין במו ידיו דברים רבים מספור בבית.

הבית תוכנן לכתחילה כך שכל חדריו השימושיים יהיו בקומה אחת, והקומה העליונה תשמש לפנאי ולאורחים. הבחירה הייתה לחפות גם את כל קירות הפנים בקורות עץ אופקיות.

פינת אוכל
צילום: שלומי בוצר

הדרך אל דלת העץ הדו-כנפית עוברת בשביל מרוצף שאלישבע שילבה בו שברי מרצפות וספלים צבעוניים. בשני הצדדים נשתלו צמחי תבלין ריחניים.

הכניסה לבית נעשית ישר לחלון מקושת הצופה אל הנוף. מימין נמצא החלל המרכזי, משמאל המדרגות שעולות למעלה ומעבר להן החלק הפרטי של הבית: חדרי שינה ורחצה וחלל משפחתי מרווח בין החדרים.

הסלון רחב ידיים, והדגש בו ניתן על הנוף המרהיב הנשקף משלושת הכיוונים. להעצמת הנוף הותקנו חלונות ברזל תכולים, וסביב אחד החלונות יצרנו פינת ישיבה שיש בה ספרייה. כך שילבנו את שתי אהבותיהם הגדולות של בני המשפחה - הנוף וקריאת ספרים. הפינה סמוכה לקמין העצים וכל השנה, ובייחוד בחורף, מבלים שם בני המשפחה קטנים כגדולים.

הקמין
צילום: שלומי בוצר

יתר הסלון רוהט, ככל הבית, ברהיטים שנאספו ממקומות שונים וקיבלו חידוש בדמות כריות מיוחדות, שמיכות כרבול וכיסויים. כשולחן משמש ארגז תחמושת ישן שעליו מונח תריס עץ צבוע.

המטבח נעשה תוך היצמדות לסגנון כפרי בהשראת בתי חווה ישנים באנגליה ובצרפת. חזיתות הארונות עשויות עץ אלון צבוע כחול ומשויף בשיטה מיוחדת, וכך העץ נראה מבעד לצבע על אף הדומיננטיות שלו. סביב התנור והכיריים חופה הקיר בלבנים כדי ליצור אשליה כאילו יש שם תנור עתיק עם ארובה. בהמשך, מבטיחה אלישבע, יוצב שם תנור שמתאים יותר לסגנון המטבח.

המטבח
צילום: שלומי בוצר

הבית כולו מלא בחפצים שונים שהתקבלו בירושה או שהיו שייכים לאלישבע בילדותה.

גופי התאורה גם הם נעשו ביצירתיות רבה. גוף התאורה במטבח נעשה ממשטח עץ שנשאר מבניית הבית ושולב בו מתלה סירים. גוף התאורה בסלון נוצר גם הוא מקורה עבה שנותרה מבניית הבית, שאליה חוברו שרשראות ברזל ולופפו מעליה חוטים ארוכים עם בתי מנורה חשופים.

בדרך אל החדרים, בסמוך לשירותי האורחים, ניצבת פינת נטילת הידיים. הכיור נעשה מסיר ישן שחובר לצנרת.

בניגוד לחלל המרכזי, המרוצף במרצפות בטון צהובות שמדי פעם שולבו בהן מרצפות מצוירות, החלל הפרטי רוצף כולו ברצפת עץ כהה. הדבר מעניק לבית מראה של בית חווה ויוצר אווירה ביתית וחמה.

חדרי הילדים חולקו לחדר בנים וחדר בנות, וגם כאן נעשה שימוש רק ברהיטים קיימים ובשילובי בדים שונים.

בחדר הבנות אלישבע בחרה בדי כותנה שהיא אוהבת, ותופרת שגרה בשכנות תפרה אותם לכדי וילון נעים ואוורירי. כמעט לכל רהיט אלישבע הוסיפה משהו משלה - הדבקת בד, צביעה, טפט ועוד כיד הדמיון הטובה.

חדרי הילדים
צילום: שלומי בוצר

חדר הבנים עוצב בפשטות שובת לב, ובזכות קירות העץ הצבועים ושטיח הוא מצליח, על אף היותו חדר בנים, להיות נעים וביתי.

חדרי הילדים
צילום: שלומי בוצר

מכיוון שכל החדרים נמצאים בקומה אחת, היה חשוב ליואל ואלישבע ליצור לעצמם יחידת הורים מפנקת.

יחידת ההורים כוללת חדר ארונות שהכניסה אליו נעשית דרך צמד דלתות עץ עתיקות שנקנו בשוק הפשפשים והותאמו במיוחד לפתח. בחדר ישנו חלון עם אדן עץ שעליו אפשר לשבת אל מול הנוף.

חדר האמבטיה עוצב בסגנון אמריקאי-כפרי. האמבטיה המיוחדת שעומדת על רגלי אריה מגולפות ממתכת נרכשה גם היא מסוחר עתיקות. את הכיור הכינה אלישבע בעצמה, והריצוף השחור-לבן מזכיר לה את בית ילדותה בניו-יורק.

חדר השירותים
צילום: שלומי בוצר

בקומה העליונה יש חדר אורחים מפנק. במרכז הקומה ישנו חלל קריאה נעים עם ספריית עץ צהובה, שמשקיף מלמעלה אל החלל המרכזי וניתן גם לצאת ממנו אל מרפסת רחבת ידיים.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי