טיול רטוב בעין אמפי

אין כמו בריכות הקצינים בגולן בשלהי הקיץ. איך מגיעים וממה נזהרים?

עודד פורת-מדרשת הגולן , י"ב באב תשע"ו

הבריכה העגולה
הבריכה העגולה
צילום: מדרשת הגולן

הקיץ בשיאו וחם. חם מאוד. כל מי שבוחר שלא להחתים דרכון ולהמריא לארצות רחוקות וקרירות, ומי שכבר משתגע מלשבת כל היום במזגן עם כל בני ביתו משוטט ברחבי ארצנו כשדבר אחד בראשו: מים.

מים, להמוני בית ישראל שיוכלו לצנן את גופם ואולי גם על הדרך לכרסם אבטיח, להעמיד איזה פק"ל קפה או סתם לעשות פויקה, והכול לאחר טבילה הגונה במים צוננים. האזור המבוקש ביותר הוא כמובן הגולן.

בגולן יש כמאה ושישים מעיינות, שהם נביעות של מי תהום אשר אגורים בין סלעי הבזלת. בדומה למעיינות השכבה הטיפוסיים, המים מחלחלים בין סדקי הבזלת, אשר נוטה לאפשר זאת עקב היווצרותה בהתמצקות מהירה. כתוצאה מכך מים רבים מחלחלים אל בטן האדמה עד שנתקלים בשכבה אטומה.

השכבה האטומה גירנית או חרסיתית, שכן חרסית נוצרת מבליה של בזלת. שכבות חרסית רבות מצויות בעומק הקרקע הבזלתית של הגולן כתוצאה מהתפרצויות געשיות שאירעו כאן בהפרשים של שנים רבות. המים זורמים במורד בכוח הגרביטציה ומאתרים נקודות לפרוץ החוצה.

את רוב מעיינות הגולן אנחנו מזהים בעיקר בשני מקומות.

הראשון הוא מפגש הבזלת עם הגיר בנקודת השבר הסורי-אפריקני. על כן רבים המעיינות על מצוקי הנחלים בשברי המשנה או לאורך קו השבר הראשי במערב הגולן מעל לעמקים הנמוכים (החולה והכנרת).

הסוג השני הוא מעיין קצה קילוח, כלומר מעין שנובע בקצה קילוח הבזלת. כידוע, הבזלת יצאה ממעבה האדמה כחומר נוזלי, ומרגע יציאתה החלה להתמצק בעת שהתקררה בטמפרטורת האוויר. הנקודה שבה הנוזל נעצר והתמצק היא נקודת קצה הקילוח. בדומה לקו שבר, גם קצה הקילוח הוא נקודה חלשה, משום שבנקודה זו הבזלת היא הדלילה ביותר. לפיכך, נסיעת המים התת-קרקעיים על פני המשטח האטום פורצת את הקרקע הבזלתית דווקא בנקודה זו.

יש לציין שהמעיינות שנמצאים על פני קו קילוח מרושתים ביניהם, כך ששאיבה מהמעיין העליון תוריד את מפלס המים במעיין התחתון. עובדה זו התגלתה באיחור לתושבי הגולן שהגיעו לאזור לאחר מלחמת ששת הימים, והצריכה חישוב מחודש של גודל שטחי החקלאות וכמות עדרי הבקר הניתנים לגידול ברמת הגולן.

החום ושטחי החקלאות הקטנים באזור גרמו לבני אדם לאגור את מי המעיינות בבריכות לשכשוך ולרחצה מהחום הכבד ולמי שתייה והשקיה חקלאית. בריכות רבות נבנו עוד בשלהי המאה ה‑19 ובתחילת המאה ה‑20 על ידי הצ'רקסים במרכז הגולן. אך את מרבית הבריכות בנו אנשי הצבא הסורי. העם קורא לבריכות אלה "בריכות קצינים", אך אין שום ערובה לכך שרק בעלי הדרגות השתמשו בבריכות כדי לצנן את גופם בחום הלוהט.

כיום מזדרזים נערי הגולן לבנות בריכות נוספות, לנקות בריכות שאיבה ולהכשירן לרחצה. תרבות פנאי שלמה נבנית סביב בריכות אלה, וניתן לראות אוהלים רבים פזורים סביב הבריכות כנופש תיירותי מסוג אחר.

אחד המעיינות הסודיים של הגולן, אשר מייצר פקקים מאוד לא סודיים של עשרות מכוניות בכל חופשה, הוא "עין אמפי". זהו שמו בפי החבר'ה, בגלל צורת הבריכה העגולה בעלת המדרגות היוצרת מעין אמפיתיאטרון. שם המעיין במפות הוא עין א‑דורה, כשם הכפר הסורי ששכן במקום.

איך מגיעים?

אל הבריכה מגיעים דרך כביש 888, אשר מחבר בין צומת בית ציידא לצומת בית המכס. בין ק"מ 11 לק"מ 12 של הכביש יש פנייה על כביש אספלט משובש מזרחה לכיוון בריכת המשושים. נוסעים בכביש כקילומטר וחצי, ובפנייה השנייה פונים שמאלה.

400 מטר לאחר הפנייה נזהה מעבר הולכי רגל בגדר בקר מצד שמאל, ושביל הולכי רגל ברור שחוצה את השדה. נעפיל בשביל אל קבוצת אקליפטוסים שנמצאת כ‑200 מטרים מעלינו.

שימו לב, אין ללכת יחפים! ההליכה נעשית בשדות הקוצים של הגולן, על כל המשתמע מכך. כמו כן, אין לחצות גדרות מחשש למיקושים באזור.

הבריכה המרהיבה והקרירה רדודה יחסית, ועל כן אין לקפוץ בשום אופן אל קרקעיתה. בעיני רבים זוהי אחת הבריכות היפות בגולן, אם לא היפה שבהן, ומכיוון שכך הטבילה מהנה כפליים.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי