עיצוב בית בלב עיר דוד

הצצה אל בית מיוחד השוכן מול חומות העיר העתיקה בתוככי עיר דוד. הבית נבנה במאה ה-19, חודש ושופץ על ידי עמותת אלע"ד.

שרי גלסנר , כ"ה באב תשע"ו

הכניסה לבית מיוחס
הכניסה לבית מיוחס
צילום: מרים אלסטר פלאש 90

"הדבר היה בשנת תרל"ג (1873), אני הייתי אז כבן חמש. ביום בהיר אחד בא אבי ז"ל אל התלמוד-תורה שבו למדתי ויקראני ללכת עמו, ובצאתי אל החצר הגיד לי בשמחה גלויה: נעשיתָ בן כפר, כי את דירתנו אנו קובעים מעתה בכפר השילוח הסמוך לעיר. שם נחיה ושם נשאף אור ואוויר. לא נשתה עוד מי בורות דלוחים, וירקות קנויים לא נאכל עוד, כי מים חיים של מעיין יהיו מימינו ובידינו אנו נזרע ירקות ונאכל".
(מזיכרונותיו של יוסף בר"ן מיוחס)

מבט מלמעלה
צילום: מרים אלסטר פלאש 90

לא כל אחד יכול לומר שביתו עומד על תלו עוד משנת 1873, אך למשפחת גולדווג מעיר דוד זוהי ממש דרך חיים. צבי, יעל וחמשת ילדיהם מתגוררים ב"בית מיוחס" ההיסטורי, אשר ניצב כמעט בודד בלב הכפר סילוואן כחלק מהיישוב היהודי בעיר דוד. הבית נבנה על ידי משפחת מיוחס, שמכיוון שהיו שוחטים נאלצו לגור מחוץ לחומות העיר העתיקה. זה היה צעד נועז מאוד בזמנו, כשכל היהודים בירושלים התגוררו בין החומות ששעריהן ננעלו לעת ערב.

זהו בית אבן טיפוסי, אשר קירותיו העבים בנויים אבנים מסותתות וקירותיו הפנימיים מטויחים. את הקירות מחזיקים קמרונות וקשתות שנמתחים לאורך ולרוחב התקרות הגבוהות.

הבית שופץ על ידי עמותת אלע"ד לפני כשבע עשרה שנים, וכיום גרות בו שתי משפחות - האחת בקומה העליונה, שהיא קומת המגורים המקורית, והשנייה היא משפחת גולדווג המתגוררת בקומה התחתונה, ששימשה כנראה כדיר וכבור מים.

לפני כעשור, כאשר בני הזוג התחתנו, צבי לקח את יעל לסייר בבית ומאז זה היה חלום כמוס שלה - לגור בבית הזה. לפני שש שנים התגשם החלום. יעל, מעצבת פנים במקצועה, הסתערה על הבית והכניסה בו באמצעים לא יקרים אווירה ביתית ומשפחתית. בעיקר בעזרת מחשבה על הפרטים, שימוש אמיץ בצבע ופריטים משלימים.

פנים וחוץ, ישן וחדש מתמזגים כאן לאחד. בבית עמוס ספרי הקודש נשמע המואזין חמש פעמים ביום, והילדים משחקים ומתרוצצים כאשר מהחלון נשקפים בתי הכפר סילוואן ומורדותיו של הר הזיתים. חצר הבית ומגרש המשחקים הם קברי בית דוד. בשל מיקומו המבודד של הבית, על אף היותו בלב הכפר, ההרגשה היא כבבית פרטי. ציוץ הציפורים והאוויר הצח חודרים מכל חלון.

פנים וחוץ, ישן וחדש
צילום: מרים אלסטר פלאש 90

הכניסה נעשית דרך דלת מתכת מקסימה המתאימה לאווירת המקום. במפלס התחתון שוכנים חדרי האמבטיה והשירותים וחדר ילדים אחד אשר משמש גם כחדר עבודה. בעקבות חציבות שנעשו לחשיפת הקומה התחתונה, נוצר מול הדלת כוך אחסון. כוך זה מכוסה בווילון ומחליף ייעוד כל כמה חודשים. פעם הוא משמש כמחנה משחק לילדים, פעם כמקום אחסון לציוד טיולים, ובעתיד הוא אמור להפוך לפינת יצירה.

העלייה אל יתר חדרי הבית נעשית בגרם מדרגות קצר, שמי שעוצר במחציתו יכול לראות דרך החלון ממול את יד אבשלום ואת הכיפות דמויות הבצל של הכנסייה הרוסית. החלל המרכזי חולק לשני חלקים כדי שיוכל לשמש למגורים. החלק האחורי חולק לשני מפלסים, כאשר מעל חדר הילדים התחתון נוצרה אפשרות לחדר ילדים נוסף, חצי פתוח, בעל חלון ישיבה מקושת. שם הניחה יעל כריות צבעוניות, כדי שתהיה עוד פינת משחק לבנות הקטנות ופינת ישיבה לילדים הגדולים.

חדר ילדים
צילום: מרים אלסטר פלאש 90


בחלל המרכזי ישנו מטבח מרווח המכיל בלית ברירה גם את פינת האוכל. המטבח המקורי היה פשוט מאוד, ויעל במו ידיה צבעה וחידשה את החזיתות והידיות, דבר שיצר מראה מטופח ומעוצב. חלקן נצבעו בירקרק וחלקן בלבן.

פינת אוכל
צילום: מרים אלסטר פלאש 90


כיסאות פינת האוכל הפשוטים רופדו מחדש בבד ריפוד שמעליו נמתחה שכבת שעוונית שקופה להגנה מפני הידיים הקטנות, ונצבעו בצבע שמתכתב עם המטבח. חלונות הברזל נצבעו בכחול מרגיע ווילונות אווריריים ובהירים מוסיפים לאווירה הביתית. במרכז המטבח קבוע חלון מקושת וגדול שעל סורגיו משתרגת באופן סמלי גפן. הסלון עוצב בפשטות שנותנת מקום לקירות לספר את סיפוריהם. מעבר לקיר הסלון שוכן חדר ההורים.

חדר שינה
צילום: מרים אלסטר פלאש 90

מכיוון שאין בו קיר חיצוני, החלון היחיד פונה אל הסלון ממש. חדר זה שימש כנראה בתקופה מסוימת כבור מים. בקיר הפנימי שלו ניתן לראות את הפתח שדרכו שלשלו את הדלי, וכן את הקיר המטויח בקפידה. בין המטבח לסלון יש יציאה אל החצר המרוצפת, הגובלת בקברי בית דוד - אתר ארכיאולוגי חשוב.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי