כל תורת המסקרה

מה עושים כשהיא נמרחת, איזו הכי מתאימה לי, ומתי צריך להדביק ריסים מלאכותיים?

אסתר בן אלבז , ב' בשבט תשע"ז

אי אפשר בלעדיה
אי אפשר בלעדיה
צילום: שאטרסטוק

כשנשות מצרים ירדו לשדה, אני סומכת עליהן שהן לא פסחו על המסקרה. מזה שנים שנשים מרפרפות בריסיהן, ארוכים, קצרים, נופלים, ישרים, צבעוניים, שחורים, לבנים וירוקים. אז באתי לעשות לכן סדר, כי ידוע שהריסים הם החלק המשמעותי ביותר באיפור הפנים. גם מי שלא אוהבת איפור במיוחד לא תדלג על הריסים - ובצדק.

אי אפשר בלי

תפקידם העיקרי של הריסים הוא לפתוח את העין ולהדגיש את המבנה ואת גון העיניים. איפור בלי מסקרה הוא לא איפור.

כמובן שיש אופנות מתחלפות, אבל בגדול הריסים השחורים הם המנצחים. כששואלים אותי האם ריסים שחורים מתאימים גם לבהירות, אני משיבה שכן. באיפור הכול מתאים לכולן, רק לא באותה הדרך ולא באותה הכמות.

אזור העיניים הוא כמעט האזור הרגיש ביותר בפנים, ולכן צריך לטפח אותו במיוחד. הקמטים מתחילים משם, מכיוון שהעור באזור זה דק ואינו שומני כמו יתר הפנים. לכן חשוב להזין את העור בקרם ייעודי לעיניים, שהוא עשיר יותר מקרם לחות ומונע קמטוטים.

גם ניקוי המסקרה ובכלל סביב העין צריך להיעשות בעדינות עם מסיר איפור שמיועד לעיניים. המומלצים ביותר הם מגבוני עיניים של ד"ר פישר, אשר מכילים גם חומרים שמרגיעים את האזור.

הטכניקה שעושה הבדל

מבנה הריסים משתנה מאישה לאישה. יש כמה סוגים עיקריים: המושלמים שהם לא צפופים מדי ולא נופלים מדי, לא מורמים מדי ולא ארוכים מדי, וכל השאר - הקצרים, הישרים, הדלילים וכו'.

באיפור כמו באיפור, הופכים את הדפקט לאפקט. לכן, אם הריסים הם לא הצד החזק שלך - הפני את תשומת הלב לשפתון יפה או לאיפור העיניים.

תמיד כשאני מגיעה לשלב המסקרה, הנשים שאני מאפרת מתלוננות: "תראי, מאמי, לי אין ריסים משהו..." וכשאני מסיימת להניח את המסקרה הן המומות. אינני קוסמת, אלא שחשוב למרוח מסקרה מתחילת שורש הריסים ועד הקצוות, וממש מבפנים החוצה לאורך ולגובה.

לאחר שצבעת את הריסים היטב, את יכולה לסרק אותם מעט במברשת נקייה. כך תקבלי מראה טבעי ומודגש אך עדין.

אם את רוצה לעבות אותם, את יכולה להיעזר בשלל מוצרים שיש בשוק. אבל אם תמתיני כמה שניות המסקרה תתייבש ותוכלי להניח עליה שכבה נוספת.

אם הריסים שלך ממש קצרים, צללית או עיפרון שחור קרוב לקו הריסים ייתנו תחושה של ריסים ארוכים יותר.

אמצעי חיצוני

מסקרה חשמלית נראית מבהילה, ואגלה לכן סוד - אני לא אוהבת להשתמש בה. זאת משום שממילא אחרי שעה הריסים חוזרים למקומם המקורי. נשים רבות נרתעות ממנה, ואת האמת, היא לא כזו הכרחית. אבל אם את כבר משתמשת בה בדקי שיש לה מגן סיליקון כדי שהריסים שלך לא יישברו (כי הם לא צומחים לכולן מחדש).

מסקרות חשמליות הן כמו מברשות שיניים חשמליות. זה כיף וחביב, אבל אין באמת הבדל.

איזו מסקרה מתאימה לי?

מסקרה, כמו שפתון, היא לגמרי עניין אישי. כל אחת אוהבת את הריסים שלה אחרת, ולכן חשוב להבין את חוקי הטבע: מסקרה שהראש שלה צפוף, קצר וקשה היא מסקרה שתצבע את הריסים היטב ולא תותיר אחריה גושים ושכבות מיותרות. אם את רוצה ליצור מראה דרמתי תוכלי לעשות זאת על ידי מריחת חומר בנדיבות או בשכבות.

מסקרה שהראש שלה רך וארוך תשווה מראה מלא ודרמתי ואולי אף עמוס יותר. לפעמים היא גם תדביק את הריסים.

כמובן שאם יש לך ריסים קצרים וקטנים, כדאי לך לבחור במסקרה עם מברשת קשה וקצרה.

מה שחשוב זה למרוח אותה היטב. בסופו של דבר האופן שבו תניחי אותה הוא מה שיכריע.

נמרחה לי המסקרה!

קודם כול, תנשמי. רוב המסקרות הן סיליקוניות, ולכן הן מתייבשות במהירות. חכי כמה שניות, ובעזרת צמרון אוזניים נקי את הלכלוך. להבא, כדי להימנע מלכלוך, הרימי מעט את הסנטר וכך כל הריסים ייפרסו לפנייך ולא ייגעו בעפעף ולא בכיס העין.

ריסים מודבקים ומה שביניהם

הדבקת ריסים חד פעמית לאירוע היא מרשימה. אם את רוצה לקבל מראה טבעי השתמשי בריסים בודדים משיער טבעי. הם יותר נוחים ולא מרגישים אותם, וגם אם נופל ריס לא תרגישי בהבדל.

על ריסים מלאכותיים על בסיס יומי אני שואלת: למה צריך את זה? אם יש לך ריסים - תדגישי אותם כמה שאת יכולה והפני את תשומת הלב לאזור אחר בפנים.

אם את בכל זאת רוצה, אפשר לעשות זאת בשני אופנים: הלחמת ריסים – כמובן אצל מלחימה מקצועית, הם מחזיקים חודש ואז צריך לחדש אותם, או הדבקת ריסים אחת לשבוע. פחות סטרילי אבל אפשרי.

הסרת ריסים נעשית עם מסיר איפור רגיל ובלי כאב.

הניחי את הריסים על הריס האמיתי ולא על העור, כך הם לא יפריעו לך, והשתמשי בדבק לבן שייהפך לשקוף.

מסקרות עמידות אינן מומלצות, מכיוון שהן עתירות בחומרים משמרים שאינם בריאים לעיניים.

תוקף המסקרה חשוב במיוחד, אחרת היא עלולה לגרום לרגישות בעיניים.

חשוב מאוד לא להעביר מסקרה מעין לעין על מנת לא להעביר דלקות, שעורה ושאר מרעין בישין.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי