יצירה למבוגרים - לט"ו בשבט

חפשי את המקום הנכון לך להפעיל בו את הצד היצירתי הילדי שלך שמבקש לצאת לאור. שלושה מתכונים באווירת החג

רות ונטורה , י"ג בשבט תשע"ז

עציצים להצמחת חלומות
עציצים להצמחת חלומות
צילום: טוב רואי

פעם אהבת ליצור, אולי אפילו למדת את זה. אבל החיים סחפו אותך למקומות הענייניים, החשובים והשואבים של המבוגרים, ואת מוצאת את עצמך במצב המבוגר האחראי כל היום, מתגעגעת לקצת יצירה, לביטוי, לחיים. את יודעת שנשאר לך מקום כזה בלב, שמדגדג בידיים. איך אפשר להפעיל מחדש את המקום היצירתי הזה? מהיכן מתחילים לצמוח?

מתחילים בהתחלה. כל ילד קטן, בערך בגיל שנתיים, העולם חדש לו והוא מתמלא בסקרנות טבעית. הוא מתבונן בעולם בעיניים תמות וגדולות, ובחיוך ענקי שיכול להתחלף ברגע בבכי קורע לב ולחזור שוב לחיוך כובש. זהו גיל שבו כל גירוי פותח ומעניין (עד שהמבוגר אומר "אסור" או "מסוכן"). כל התנסות נבחנת בחושים. הם טועמים גם עם הידיים, מפעילים את חוש המישוש, מתנסים בציור בצבע וגם אותו טועמים.

ויש ילדים שדווקא לא יתאים להם לגעת. יש ילד שמגע הצבע הנוזלי והמלכלך מרתיע אותו, והמבוגר מנסה לשכנע אותו לנסות. כל ילד ועולמו הפנימי, קשוב לעצמו, לומד את העולם ומפלס לו דרך.

חזרי לרגע לעבר. כילדה, מה את רצית? מה המקום שבך, עכשיו, כילדה מבקש? מה את לא עושה כי זה לא חשוב? כי לא תצליחי? מה את מבקשת באמת בחדרי הלב שלך? מצאי גם לילדה שבך מקום בחייך.

כשמטפחים אותה היא מותק של ילדה, אבל כששוכחים אותה היא נהיית ילדה מתוסכלת, עצבנית, שיכולה לשכב על הרצפה באמצע היום ולהתחיל לצרוח. בפעם הבאה שאת מוצאת את עצמך לא מרוצה, חפשי את הילדה שבפנים ותשאלי אותה מה קורה ומה היא מבקשת.

איך מוצאים את הילדה שבי? מתחילים לשוחח איתה, קוראים לה לבוא ומקשיבים.

הפגישה מתחילה בהשקטת רעשים חיצוניים ומחשבות מטרידות.

לוקחים דף ועטים בשני צבעים ומתחילים דיאלוג עם הילדה הפנימית. כותבים לה ביד ימין (ביד הדומיננטית) "ברוכה הבאה, התגעגעתי", והיא עונה בעט בצבע שונה בכתיבה ביד הלא דומיננטית. מפתחים שיח ביניכן. מקשיבים לשאלות שלך ושלה, עונים תשובות ומחכים לפיוס ולנתינת מקום. במפגש כזה הדברים מתבהרים.

ייתכן שתצטרכי עוד כמה מפגשים כאלה כדי להתחבר לעצמך ולהתברר.

מה אנחנו מבררים? איך משלבים את שני המקומות שבתוכי, המקום הבוגר האחראי והמקום הילדי, המקום הנותן והמקום המקבל, ובעיקר איך מגשרים על הפער ומתחילים לחיות בשלום פנימי, כי רק משם נוכל להתחיל לפתוח.

יש הרבה אפיקים יצירתיים, השאלה איפה המקום הנכון לילד שבי. בעבודה? במשפחה? באירוח? בהתנדבות? בשעות העשרה ופנאי?

חפשי את המקום הנכון לך להפעיל בו את הצד היצירתי הילדי שלך שמבקש לצאת לאור.

מפגש עם ילדים יכול לתת לך אפשרות לגיטימית לשבת לשחק על הרצפה יחד איתם וגם ליצור כחלק מהחבורה. באירוח תוכלי לתת ביטוי בהכנות יצירתיות כמו קישוטים ומתנות, ואם לא מצאת מספיק מרחב במה שכבר קיים, פני לך זמן ומקום במיוחד לזה.

שלחי את הילדה הפנימית שבך למקום שיפתח אותה ויעשה לה טוב, ומשם גם את תתחילי לצמוח.

חודש שבט הוא זמן מצוין להתחיל לצמוח. התחילי בצעדים קטנים, בעציצים קטנים ובדרכים יצירתיות. תצמחי עליי!

עציצים חדשים להצמחת חלומות

חומרים:

עציצים קטנים

אבקת גבס

מים

גרעיני אבוקדו

פלסטלינה

קיסמים

סכין חותכני בצורות

מתחילים ליצור:

מקלפים את קליפת הגרעין החומה והדקה.

חורצים את גרעין האבוקדו בקווי אורך ורוחב – לחלומות על טיול ברחבי הגלובוס, או נועצים בו חותכן בצורת לב – לחלומות על חידוש האהבה, או דוקרים בעדינות ליצירת נקודות.

מפסלים בפלסטלינה ילדה קטנה או דמויות אחרות שחולמים להצמיח (בית, חתלתול, גמד שיעזור), ומחברים לקצה הגרעין.

בבסיס האבוקדו נועצים שלושה או ארבעה קיסמים באורך מתאים לפנים העציץ.

מכינים תערובת גבס ומים ויוצקים לעציץ, ומחכים כמה דקות לתחילת התייבשות קלה.

מניחים את גרעין האבוקדו על תערובת הגבס הרכה, וממתינים לייבוש מלא.

אחרי יום אפשר לצבוע את החלק העליון של אדמת העציץ (הגבס).

אפשר לנעוץ באבוקדו קיסמים עם פרחים, עלים ועוד רעיונות. העיקר להתחיל לצמוח ולשמוח.

חרוזים וגילופים

חומרים:

גרעין אבוקדו

סכין חיתוך (סכין יפנית)

חוט ומחט

מתחילים ליצור:

לחרוזים: חותכים את גרעין האבוקדו לקוביות ונועצים בהן בעדינות מחט עם חוט.

משאירים את החוט בתוך הקובייה עד לייבוש, מכיוון שהגרעין מתכווץ מאוד (וגם מתכהה).

אפשר גם לגלף צורות בעזרת סכין ואז לחורר אותן: מציירים בעדינות וחותכים לפי השרטוט.

אפשר להשאיר בצבע טבעי או לצבוע בצבעי אקריליק.

מחוררים את הצורות ומשחילים ליצירת מחרוזת או מובייל.

בסיום מומלץ למרוח לכה שקופה לשמירה נוספת.

חרוזים וגילופים
צילום: טוב רואי

פריחת האבוקדו

חומרים:

גרעיני אבוקדו

שיפודים

צבעי אקריליק

מתחילים ליצור:

מקלפים את קליפת הגרעין החומה והדקה.

בכל גרעין אבוקדו טרי נועצים שיפוד ומניחים באגרטל יציב (כדאי לנעוץ אותן ליד קו האמצע ולא ממש באמצע, כי יש גרעינים שמתבקעים לאחר זמן).

צובעים את גרעין האבוקדו בצבעים שמחים, כמו פרח הצבעוני. בקצה הגרעין התחתון צובעים בירוק, וכן את השיפוד.

בכל פעם שיש עוד גרעין אבוקדו - מחברים לו שיפוד ומוסיפים לאגרטל.

המשיכי בסבלנות ובהתמדה עד לפריחה של זר מלא וססגוני, עד לפריחה שלך.

פריחת האבוקדו
צילום: טוב רואי

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי