הוויכוח האינסופי על מי ישן יותר

גידלנו מספר ילדים אבל את קסם השינה בלילה לא הצלחנו לפצח. מה שלא עשינו, לא הצלחנו לגרום להם לישון לילה שלם. מלי גרין

מלי גרין , כ"ג בשבט תשע"ז

יכולת טבעית של נשים
יכולת טבעית של נשים
צילום: שאטרסטוק

הצד שלה: בקצב הנדנדה

"אל תחזור הביתה בלי נדנדה חשמלית", הודעתי לו.

עוד כלל ידוע אומר שלא מתווכחים עם יולדת עייפה. אחר הצהריים הוא הגיע הביתה לאחר שהשיג נדנדה חשמלית בחצי מחיר מתצוגה. הוא הרכיב, כולנו סביבו עצרנו את הנשימה.

הלילה ירד. לא הצלחתי להירדם מרוב מתח, שעת האפס מתקרבת. רותי, תינוקת מספר תשע, לא מאכזבת. היא מתחילה לצרוח בשעה הקבועה, לאחר שסיימה לאכול. בדקתי שנוח לה, שהיא יבשה ונקייה - והיישר לנדנדה. עוד רגע הישועה תתחיל, קיוויתי. אבל הלא ייאמן קורה, ובכיה של התינוקת לא רק שאינו פוסק, אלא המשיך ונישא בקצב הנדנדה.

גם הסל-קל עם המשחק המסתובב שאמור לעייף את העיניים, כמו שהציעה השכנה, הצטרף לנדנדה החשמלית המיותמת. ליד הקיר מצטברים להם מיני ערסלים ומושבים - אך לשווא.

ואז הגיעה ההצעה הנוספת.

"המנשא, שמעת עליו?" אמרה החברה. "את קושרת את הילדה בתוכו, באחריות היא תירדם".

המנשא עליי, והקטנה בתוכו. עיניה פקוחות לרווחה.

המריבות ביני לבין האיש על שינה לא פסקו במשך שנים. שני אנשים בוגרים נשואים, רבים על... שינה. מי ישן יותר ומי קיבל עוד עשר דקות שינה.

כמה פעמים שכבנו מותשים במיטות, ומתוך שינה הצרחות התורניות.

"תקום אתה. תורך..."

ואז הוא שינה טקטיקה: "אם אני אקום לא אתפקד מחר בעבודה, תרחמי עליי". ומול התחנונים האלה לא עמדתי. לבי הרחום נכנע.

עשר שנות עייפות ומריבות, עד שהוא למד ללחוץ על הכפתור הנכון.

הצד שלו: חלב אב

מצחיק להיזכר במריבות הסוערות שלנו שסבבו סביב... השינה.

לאן נעלמו כל ההתחבטויות בתקופת השידוכים, שיחות הנפש, ניתוח היקום? הכול הפך לעיסה דביקה אחת, לכדור שינה.

גידלנו בלי עין הרע מספר ילדים מספיק גדול, אבל את קסם השינה בלילה לא הצלחנו לפצח. מה שלא עשינו, לא הצלחנו לגרום להם לישון לילה שלם.

אני מודה בפני המין הנשי, אתן חזקות מאיתנו ועל כך אני מצדיע. והיום, ממרום השנים, אני מודה שבמרבית הדברים ויתרתי אבל בדבר המרכזי: תודה לך, אשתי, שהתחשבת והבנת שאם את רוצה בעל מתפקד, השינה היא מחוץ לתחום השוויון.

תמיד התפעלתי מיכולתן של אימהות צדקניות לקום בלילה לתינוק. זו יכולת טבעית שלנו הגברים – אין, ואם כבר אנחנו קמים – בואו נאמר שהמחיר יקר. הזרת של הרגל בודקת אם הרהיטים במקום, אחר כך נשפכת חצי קופסת מטרנה או חלב אב על השיש, והטיטול נשאר מלא למרות בכיו של התינוק, וגיהינום העייפות שגורם לך למחשבות ייאוש.

אז ברור שקימה בלילה זה תפקידה של האישה. שנריב על זה?

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי