לדעת להפסיד וליהנות מזה

אם רוצים ויש חשק, אז אפשר להניח את הכול בצד ולתת לעצמנו לשחק, כמו ילדים, עם הילדים. אבל אסור לזייף

תמר ניזרי , כ"ה בשבט תשע"ז

רק אם רוצים ויש חשק
רק אם רוצים ויש חשק
צילום: שאטרסטוק

כמה אני צריכה להילחם בתוכי על משחק אחד. יום שבו שיחקתי עם ילדיי נחשב אצלי ליום מנצח. כשהסכמתי. יום שבו יזמתי משחק - בכלל אליפות.

לא ברור לי עדיין איפה המשחק עם ילדיי נמצא, אם ברשימת ה"צריכים" או ברשימת הרצונות. זה ברור לי שכדי לשבת ולהתחיל משחק קלפים עם בתי אני צריכה להזכיר לעצמי כמה פעמים: "תמר, את יודעת כמה חשוב לשחק עם הילדים! את יודעת כמה זה נותן להם! את גם יודעת עד כמה את אוהבת לשחק, שכחת?" באמת שכחתי. במרוצת שנות האימהות האחראיות והמחייבות שכחתי שאני אוהבת לשחק.

באמת אני אוהבת לשחק, ולנצח. לפעמים אני תופסת את עצמי באמצע משחק ספיד או זיכרון מתחילה להפסיד, וכמו איזו תחושה לא נעימה גדלה בתוכי, כמו ילדה קטנה ממש. טוב, די. נמאס לי לשחק. בתי אומרת שאני מפסיקה לשחק כשאני מפסידה. האומנם?

אחד הזמנים הזכורים לי לטוב מבית הוריי הוא לילות החורף הארוכים לאחר סעודת שבת. היינו יושבות ארבע הבנות עם אבא ואימא ומשחקות. רמיקוב, הרמז, פאזלים גדולים. היה בשעות האלה קסם. והכיף הכי גדול היה שאימא באמת שיחקה.

אימא שלי אף פעם לא שיחקה בשבילי. היא שיחקה והייתה שם כל כולה. מנסה לנצח, למצוא את החלק המתאים, היא קבלה על עוולות ועל חוסר צדק והייתה מבסוטה מעצמה בניצחונות. היה כיף. זה היה משחק.

אפשר לעשות הרבה דברים כי צריך. אבל משחק אי אפשר לזייף, חייבים ליהנות ממנו.

משחק זה כיף

לפני שנתיים גיליתי בעצמי רצון חדש - לשחק, שהולך יחד עם ליהנות. לכן אין מקום ל"מה צריך לשחק", הרי זה תרתי דסתרי. כי משחק משמעו מה אני רוצה לשחק. כן, מה בא לי. לשחק? זה רק מה בא לי. ואם זה משעמם אז די, לא חייבים יותר.

אפשר ללמוד המון דברים דרך משחקים. אפשר ללמוד כישורי חיים ומיומנויות חברתיות, ואפשר ללמוד גם איך האדם פועל ומגיב. במשחק כמו בחיים.

אחותי סיפרה לי כמה היה לה קשה לשחק איתי כשהייתי קטנה. שהייתי חייבת לנצח. תחרותית וכוחנית. עד משחק הספיד האחרון הייתי בטוחה שזה שייך לעבר. להפתעתי גיליתי שהתחרותיות נמצאת בי גם היום. תיהני להפסיד! עודדתי את עצמי. זו התפתחות אישית בשבילך. תרגישי את זה. כמה לא נעים זה, נכון? את לא רגילה, הא? זה יהיה נפלא כשאלמד ליהנות מהפסד, ליהנות מהאושר של בתי המנצחת.

רשימת צריכים כזאת ארוכה יש לנו. ארוכה ומשמימה. לא חבל להכניס לשם גם את המשחקים? איזו צורה תהיה להם? ברשימת הרצונות כדאי שיהיו לנו כמה משחקים צבעוניים, מסקרנים, מלאי חיות וחיוכים. רק כדאי, רק אם רוצים ויש חשק. אז אפשר להניח את הכול בצד, ולתת לעצמנו לשחק, כמו ילדים, עם הילדים.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי