אל מעל הטבע

יש בנו הכוח להנהיג את הזמן, לקבוע אותו, ועל ידי כך לתת לו צביון. יכולת זו היא פלאית. הרבנית נעמי שפירא

הרבנית נעמי שפירא , י' בניסן תשע"ז

גאולה בניסן
גאולה בניסן
צילום: שאטרסטוק

חודש ניסן הוא החודש שהזמן השנתי מתארגן סביבו. מכיוון שיש לנו ציווי לשמור את חודש האביב, לקראת הפסח נעשית ההתאמה בין שנת החמה לשנת הלבנה. מצוות קידוש החודש היא גם המצווה הראשונה שישראל הצטוו בה על ידי משה. מה שאנחנו לומדים ממצווה זו הוא שאנחנו קובעים את הזמנים, לפי כללי התורה.

בנוהג שבעולם, אדם מרגיש שהזמן הוא משהו קבוע, מוכתב, ושעליו להסתדר איתו, או לחילופין לנסות לשנות אותו, אם הוא יכול. בדרך כלל אדם חווה שהזמן מוכתב לו, ואין בידו לעשות דבר.

להנהיג את הזמן

בפסח אנחנו יוצאים לחירות, והחירות הראשונה היא החירות של הזמן. ה' מלמד את משה כיצד יש בידו הכוח להכריע מתי החודש מתחיל, וממילא כיצד לוח השנה מתנהל. כוח זה שה' נתן בידינו, עמו, מתבטא בברכה שאנחנו אומרים: "מקדש ישראל והזמנים". ומסבירים שה' מקדש אותנו, ואנחנו מקדשים את הזמנים. יש בנו הכוח להנהיג את הזמן, לקבוע אותו, ועל ידי כך לתת לו צביון. יכולת זו היא פלאית.

המחזוריות של הטבע - זריחה ושקיעה, עונות השנה, גאות ושפל - גורמת לנו להרגיש שאנחנו חסרי משקל, חסרי אונים מול איתנותו. בציווי קידוש החודש ה' מלמד אותנו שאנחנו אלה שיוצרים את המסגרת של הזמן, ובכך אנחנו מבטאים את סגולתו המיוחדת, שהתבטאה בכל ניסי מצרים, קריעת ים סוף וההליכה במדבר, שהיא היותנו מעל לטבע, מעל לחוקיות הטבעית של העולם. הבנה זו כל כך מרכזית במהותנו, עד שהיא מופיעה כמצווה הראשונה שאנחנו מצטווים בה כעם.

נברא ומתחדש

לדברים הללו יש השלכות רבות, ואני רוצה לחדד חלק מהן. ההבנה שהזמן נברא ומתחדש ומעשינו קובעים את מסגרתו, מחייבת אותנו לראות את הפלא האלוקי, להרגיש את החיבור המיוחד שלנו לאלוקים ולפעול בעולם כשותפים עם ה' יתברך.

החוקיות של המציאות היא מתחדשת, אלוקית ופלאית. הבנה זו היא הפך התרבות המצרית, שבה אין מקום לאלוקים, "את הויה לא ידעתי" אומר פרעה, והיא שורש המהות של עם ישראל.

כשאנחנו מתחילים את דרכנו כעם אלוקי, אנחנו מקדשים את החודש.

בכל שנה חג הפסח מזכיר לנו את החוק האלוקי, שהוא מעל לטבע. את החלק המרכזי שאנחנו נוטלים בו.

ההיסטוריה שלנו רוויה במהלכים על-טבעיים. וכל פעם שאנחנו מנסים לשכוח זאת, באים צוררים להזכיר לנו. בימים אלה, שמלאים היסטוריה רחוקה וקרובה של ניסים, בידינו להתרומם במבט שלנו על המהות שלנו ולקחת הנהגה במובן הפרטי, לנהל את חיינו על פי הערכים והשאיפות שלנו, על פי כנפי הרוח שלנו. ובמובן הלאומי - להינשא בגאון פנימי ומתוכו לפעול. כלפי פנים באהבה ובהערכה, וכלפי חוץ בביטחון ומתוך תחושת שליחות.

אני תפילה שכמו שנגאלנו בניסן, וגילינו את ייחודיותנו לנו ולאומות, כך נזכה בניסן זה להיגאל ולגאול את העולם כולו מהבערות והשעבוד לחוקים, אל המרחב האלוקי שמעל לחוקים.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי