ההורים כשדכנים

הילד יכול להיות מאוד שונה מהאחים שלו – בלבוש, באוכל, בשיטות החינוך ובסגנון החיים – ובאותה עת מאוד דומה להם, להתחשב בהם ולהשתלב.

שושנה הימן , ל' בניסן תשע"ז

לשתף בדעות וברגשות
לשתף בדעות וברגשות
צילום: שאטרסטוק

חלומו של כל הורה הוא שילדיו יהיו קרובים ואוהבים זה לזה, גם עכשיו כשהם צעירים וגם לכל החיים. ההורים רוצים לדעת שעד מאה ועשרים, גם אחרי חייהם בעולם הזה, הילדים ימשיכו להיות קרובים זה לזה, עוזרים זה לזה ותומכים זה בזה, עד דורי דורות.

מצד אחד זה לא בשליטתנו, ומצד שני אנחנו ההורים יכולים לעשות הרבה כדי ליצור אחדות והרמוניה במשפחה. כאשר מתחילים לבנות משפחה ומגדלים את הילדים עם השאיפה הזאת בתודעה, ההורים מובלים לקבל וליישם החלטות שמקרבות את בני המשפחה זה לזה יותר בקלות. אבל גם אם לא חשבנו על מטרה זו, בדיעבד עדיין יש הרבה שאפשר לעשות כדי להשיג הרמוניה ואחדות משפחתית בכל שלב בחיי המשפחה.

בגרות אמיתית

למוחו של כל ילד יש שתי משימות. משימה אחת היא ליצור את ההיקשרויות שלו, במיוחד היקשרותו להוריו, ולשמור עליהן. המשימה השנייה היא לגלות את העצמיות שלו ולגדול לאדם עצמאי. ההורה צריך לדאוג שהמשימה הראשונה מתבצעת בהצלחה, כדי לאפשר למוחו של הילד לבצע את המשימה השנייה. זאת אומרת, שהילד יחשוף את לבו ושכלו ויגבש את ערכיו וזהותו האמיתיים.

כבוגר בר קיימא הילד חושב בגוונים רבים במקום רק בשחור ולבן. הוא רואה את העולם מנקודות מבט שונות, מתחשב בזוויות שונות ומשתלב בכל חברה באכפתיות ובהתחשבות, אבל בלי לאבד את גבולותיו, ערכיו ואמונותיו. הוא לא רוצה להיות חיקוי של מישהו אחר אלא להיות הוא עצמו. זה מאפשר לו להיות מובדל, שונה וייחודי, ועדיין להשתייך, להיות נאמן, ואפילו להיות דומה בדברים רבים לאנשים שמהם הוא שונה. בכל מקום שהוא נמצא, הוא יישאר הוא עצמו וגם ישתלב. הוא יכול להיות מאוד שונה מהאחים שלו – בלבוש, באוכל, בשיטות החינוך ובסגנון החיים – ובאותה עת הוא יכול להיות מאוד דומה להם, להתחשב בהם ולהשתלב איתם. זה עניין של בגרות אמיתית.

ליהנות מהשונות

איזה תענוג להורים ולילדים הבוגרים לשבת ביחד מסביב לשולחן ולשתף זה את זה בדעות, בהרגשות, ברעיונות השונים והמגוונים, להכיר ולהבין לעומק וללמוד זה מזה בתסיסות, בכנות ובהתרגשות. "הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד" - הכוונה היא לא שכולם אותו הדבר, חושבים באותה דרך, זהים זה לזה, אלא שהם יכולים לשבת וליהנות מהנוכחות של האחים גם אם שונים, ובה בעת להרגיש את החיבור וההידמות.

אחריות הורית

ההורים הם השדכנים האולטימטיביים שמקרבים את הלבבות ויוצרים את האחדות. הם יוצרים את האווירה ומרחיבים את לבבותיהם שלהם, כדי להכיל את מגוון האישיויות ולפתוח את הלבבות של כולם. התרומה והמתנה הגדולה שההורים יכולים לתת לילדיהם הן סיפוק התנאים המאפשרים לילדים לשמור על החיבור גם עם ההורים וגם עם אחיהם.

הכוח שיש להורים מאפשר להם להתחיל בכך בכל עת, גם כשהילדים כבר גדולים, אם הם מחליטים שהם רוצים ומשתוקקים ליצור אחדות משפחתית. הדרך לא תהיה פשוטה, כי צריך לעבוד באופן אינטואיטיבי ויצירתי, עם לב רך ורצון עז לקרב את הלבבות. אין רשימה של הוראות. מה שנכון להורה אחד לא יעבוד אצל הורה אחר. מדובר בניסוי וטעייה, תסכולים ודמעות. אבל המשימה והמאמץ שווים, והסיפוק מההצלחות הוא ללא ספק הכי מתוק.

שושנה הימן - מנהלת מכון ניופלד ישראל ולייף סנטר - המרכז להורות מקושרת, יועצת להורים ומורים ומנחת קבוצות בעלת ניסיון של 35 שנה בתחום.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי