איך ללדת בקלות

הקב"ה ברא אותנו, הנשים, ללדת. אז למה זה כל כך כואב? ומה אפשר לעשות כדי להקל על התהליך?

אמית בן אליהו , כ"ד בניסן תשע"ז

הגורם לכאב הוא מכני
הגורם לכאב הוא מכני
צילום: שאטרסוק

הקב"ה ברא אותנו, הנשים, ללדת. אם לא היינו בנויות לשם כך באופן מדויק ומופתי, והייתה בלידה סכנה מוחשית (יותר מאשר לעלות על הרכב ולנסוע בכבישי הארץ), הרי שהמין האנושי היה נכחד מעל פני האדמה.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר לידה כתהליך טבעי ובריא, ובכל זאת במאה האחרונה הלכה והתרחבה הגישה שלידה היא הליך רפואי. נוצר קשר אוטומטי בין לידה ובין בית חולים, בין לידה ובין צוות רפואי.

בלידה יש שני גורמים הכרחיים: האם ותינוקה. כל היתר, לרוב, הוא תפאורה. כתוב על רחל "ותקש בלידתה", ואפשר להבין כי לידה קשה היא אירוע חריג, ולכן הוא מוזכר כך.

עד לפני כמאתיים שנה הלידה הייתה עניין של נשים, ומקומם של הגברים הצטמצם למקרים מיוחדים וקשים של סיבוכים בלידה. רבים מהסיבוכים נבעו מתזונה לקויה, מחוסרים גופניים, מהיגיינה לקויה וכדומה. השינוי הגדול ביחס ללידה החל כאשר בני משפחת צ'מברלין, שבה היו כמה גברים גינקולוגים, המציאו את המלקחיים.

לכתחילה נועדו המלקחיים לחלץ תינוקות במצבים קשים כשאין כל פתרון אחר, אך כמו שקורה לפעמים, הגולם קם על יוצרו ואם יש המצאה וטכנולוגיה חדשה, מתאימים את האישה לטכנולוגיה. כדי לאפשר לרופא להשתמש בהמצאתו בנוחות היה צורך להשכיב את הנשים על גבן, וכך מצאו את עצמן נשים שרועות על גבן בפיסוק בתנוחה של חוסר אונים, כמו חיפושית שנהפכה על גבה, בפסיביות, על מיטה גבוהה, רחוקות מהקרקע, לרוב גם מחוברות למכשירים ומחטים או צינוריות וגומיות, בתנוחה שלא רק שאינה תורמת ללידה אלא ממש מזיקה לה.

במקורות בהקשר לתנוחות האישה בלידה נמצא ביטויים כמו "כורעת ללדת" ו"כיסא משבר" המתארים את מצבי הלידה. גם הצצה חטופה לעולם החי תעיד שאף נקבה בממלכת היונקים לא מביאה לעולם את צאצאיה כך. דמיינו פרה, כבשה, סוסה או חתולה שוכבת לה על הגב בפיסוק כדי להמליט...

למה זה כואב?

בתהליך הלידה ישנם, באופן גס, שני מצבים על ציר הזמן: הציר, ופרק הזמן בין הצירים. בציר מורגש כאב, ובין הצירים אין תחושת כאב. בלידה טבעית ללא התערבויות, פרק הזמן שבין הצירים יהיה ארוך יותר ממשך הציר עצמו. כלומר, יותר זמן לא כואב מאשר כואב. וזה מה שקורה גם בצירים הצפופים והארוכים ביותר.

כדי להבין מה הגורם העיקרי לכאב יש לעמוד על השינוי שחל באגן בתהליך הלידה.

האגן הוא מבנה חלול המורכב מכמה עצמות בצורת טבעת אופקית ומחובר לעמוד השדרה בחלקו התחתון, מעל עצם הזנב. לחיבור שבין עמוד השדרה לאגן (מפרק ה‑sacroiliac, מפרק סיבי) יש חשיבות גדולה במהלך הלידה. סיבי המפרק נמתחים ולמעשה מרחיבים את קוטר הטבעת של האגן. המפרק נפתח רק בלידה, ורק כתוצאה מפעילות הורמונלית בזמן ציר, וזהו כאב הלידה הגדול הידוע השונה כל כך מכל כאב אחר. לפעמים משייכים את הכאב הזה להתכווצויות הרחם, אך התכווצויות רחם קורות דווקא במצבים אינטימיים ומסיבות עונג רב, ומעבר לכך זה בסך הכול כיווץ שרירים.

אם כך, הגורם לכאב הוא מכני, פתיחת מפרק, תזוזת עצמות, ואם הוא מכני, אז יש לנו אפשרות לעשות עבודה גופנית כדי לסייע לציר לעשות את פעולתו, ועל ידי זה להפחית משמעותית את הכאב.

לגלוש במורד

הלידה היא למעשה הוצאת גוף קטן וגלילי מתוך טבעת. אפשר לדמות זאת לילד בתוך מגלשה בגן המשחקים. נדמיין מגלשה שמותקנת כהלכה, התינוק יגלוש בכל פיתוליה ומבוכיה בצורה זורמת כלפי מטה בעזרת כוח הכובד. כך גם אישה בתנוחות אופקיות. ואם המגלשה שכובה על הקרקע? הוא ייאלץ להתאמץ מאוד כדי להתקדם בתוכה ולבסוף לצאת.

בטבעת האגן יש מפרק נוסף, והוא חיבור סחוסי בין שני חלקי ה‑pubis, העצם הנמצאת מלפנים. החיבור הזה יכול להימתח עד 2.5 סנטימטרים ולהגדיל באופן משמעותי את קוטר הטבעת. מבחינה אנטומית, כשאישה שוכבת על גבה המפרקים לא יכולים להיפתח בקלות ולא באופן מרבי.

חשיבות עצומה יש גם לאופן שבו התינוק נכנס לאגן. בתוך חלל הטבעת של האגן ישנן שתי אליפסות. בכניסה לאגן (מכיוון תוך הבטן) החלק הרחב הוא מצד לצד, וביציאה החלק הרחב הוא מלפנים לאחור. גם מבנה הראש של התינוק הוא אליפטי, ולכן כדי להצליח לעבור הוא צריך ממש להתברג ולהסתובב בתוך האגן בזמן המעבר בו.

תדמיינו למשל מצב שבו התינוק לא נכנס ישר אלא גופו קצת מוטה, ותיזכרו בפעם האחרונה שניסיתם להבריג בורג קצת עקום. האישה יכולה בקלות יחסית לתמוך בתינוק כדי שייכנס ישר וכן לייצב את האגן כדי שיהיה מגלשה פשוטה ורחבה ככל האפשר וכמובן אנכית.

כדי להמחיש את גודל פתח האגן שלך, חברי שני אגודלים ושתי אצבעות האמה יחד לכדי מעגל סגור. זה קרוב לגודל חלל האגן שלך.

כדי להקל על יציאת התינוק האישה צריכה ליצור בשבילו את התנאים הטובים ביותר מבחינה אנטומית. ציר הוא סימן לאישה מתי לאסוף את עצמה כדי לסייע לגוף להוציא את התינוק, והיא צריכה לעזור לגוף באופן פעיל. הדרך לעשות זאת פשוטה והגיונית, ונתוודע אליה בגיליון הבא.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי