סימנים להתקדמות הלידה

לאילו דברים חשוב לשים לב ומה מעיד על התקדמות הלידה? הכלל הוא שאין כללים. אז איך נדע בכל זאת מתי כדאי לגשת לבית החולים?

אמית בן אליהו , י"א באייר תשע"ז

הזמנה להקשבה
הזמנה להקשבה
צילום: שאטרסטוק

בדיקת פתיחה היא אחת הפרוצדורות שאישה נאלצת לחוות בהגיעה לבית החולים. לבדיקה זו יש סיבה אחת בלבד, והיא לא קשורה כלל ללידה.

מטרתה לנתב את זרם היולדות שמגיעות להתקבל לחדר הלידה, ואין היא מעידה על התקדמות הלידה מכאן ואילך.

למשל, נשים ולדניות יכולות להתהלך במשך כמה חודשים עם פתיחה של שלושה סנטימטרים ולא לחוש בכך כלל, וזה תקין (אל תרוצו להיבדק). ומצד שני, אישה שמגיעה בלי פתיחה כלל יכולה ללדת בתוך שעה וחצי.

הכלל הוא שאין כללים. אז מה כן חשוב ומה כן מעיד על התקדמות הלידה?

מהי פתיחה?

הרחם הוא שריר אחד חלק שדומה לבלון גומי וגם לו יש צוואר. כשמנפחים בלון, חלקו הנפוח הולך ונמתח ונהיה דק, והפייה נשארת עבה. כך גם הרחם, פיית הבלון משולה לצוואר הרחם.

בזמן הלידה יוצא מהבלון המנופח עוד בלון קטן יותר (התינוק). ככל שהבלון הקטן יורד לכיוון הפייה ולאחר מכן דרכה, הפייה הולכת ונמתחת, הולכת ונפתחת ונמחקת עד שיוצא הבלון הקטן. השינוי בפייה-צוואר הוא המחיקה והפתיחה.

מחיקה מגדירה את אורך הפייה, ופתיחה מגדירה את גודל הפתח שנפער בה.

חמישה שלבי לידה

באופן גס ישנם חמישה שלבים עד לצאת התינוק.

השלב הראשון, הסמוי, מאופיין בצירים בתדירות רחוקה בין 10 ל‑20 דקות בין הצירים, משך כל ציר כ‑15‑30 שניות. עוצמת הצירים נסבלת. זה השלב שבו את אומרת לעצמך: "אני תותחית, צירים זה קטן עליי".

השלב השני, הפעיל, הוא השלב שבו יש צירים כל 3‑5 דקות ומשך הציר כ‑50 שניות. הביטוי צירים סדירים הוא כללי ולא מדויק, אישה היא לא שעון שוויצרי והגוף החכם יודע מתי להגביר ולהחליש את עוצמת הצירים ותדירותם. זה השלב שבו את אומרת לעצמך: "אני עדיין סבבה אבל בהחלטה לא משחק ילדים, וכל הכבוד לאימא שלי שעברה את זה בשביל ללדת אותי".

בשלב השלישי, המעבר, תדירות הצירים היא כל שתיים וחצי דקות והם נמשכים דקה וחצי. זהו השלב הכי אינטנסיבי בלידה, שבסופו את חווה תחושת ייאוש. את צועקת "זה לא ייגמר לעולם...", או "זה הילד האחרון!" וכיוצא באלה. הייאוש הזה הוא בבחינת "הכי חשוך לפני עלות השחר", ומבשר לרוב על פתיחה מלאה.

כשאישה בפתיחה מלאה ישנה הפסקה בצירים בין 2 ל‑7 דקות. זאת הפאוזה, שהיא השלב הרביעי. בשלב זה הגוף נותן לך את רשות הדיבור ואת מוזמנת לסייע לתינוקך לעבור דרך השער הפתוח לרווחה.

לאחר מכן מתחיל השלב החמישי, רפלקס פליטת התינוק, צירי לחץ (התכווצויות עזות שמזכירות לחיצות כמו בעת שמתפנים) באופן לא רצוני עד יציאת התינוק מתוך האם.

השלבים יכולים להימשך זמן שונה וגם לא להיות מובהקים אלא מעורבבים. תחושת הכאב מתעצמת בשל אורך הצירים עם התקדמות הלידה. לכן את יכולה להיות בטוחה בעצמך ולהקשיב לסימנים ולהמשיך להתקדם כשהלידה בידיים שלך.

בזמן ציר יש לאישה אפשרות לשפר בהרבה את התקדמות הלידה. למעשה, אפשר באופן יזום לחקות את פעולת הציר על הגוף ובכך לסייע מאוד לתהליך. אפשר לנצל באופן מקסימלי את המצב ההורמונלי והפיזיולוגי בזמן ציר ולקצר בצורה משמעותית את אורך הלידה.

והכי חשוב, אפשר בקלות רבה להפחית עד 80 אחוזים מכאב הציר, וללדת בקלות רבה. זאת בעזרת תרגילים גופניים פשוטים ויעילים ביותר, שאינם דורשים כל מיומנות גופנית קודמת אלא הדרכה קצרה והתמדה במהלך הלידה.

הציר משפיע על הגוף באופנים שונים. לכן העבודה בזמן הציר נעשית במישורים שונים, כגון ארגון מערכת העצבים להוצאת דבר מה מהגוף או הרחבת חלל האגן ויישור עמוד השדרה, תמיכה במתיחת סיבי המפרק המחבר בין האגן לעמוד השדרה בזמן ציר, הספקת חמצן רב לתינוק ועבודה עם רצפת האגן והסרעפת בתנוחות שונות.

המצרכים: סבלנות

לידה היא הזמנה להקשבה. הקשבה לגוף שלך. בדיוק כמו שאת סורגת כיפה. כמו שאין נוסחה כמה עיניים להוסיף בכל מעגל, כך אין נוסחה במקצב הלידה. מה שדרוש לך הוא ריכוז ורגישות. ישנם משתנים רבים כל כך. בסריגת הכיפה משתנה עובי החוט והמסרגה, גודל התך שבחרת, עמוד או חצי עמוד. כך בלידה משתנה גודל הראש וצורתו, והזווית שבה נכנס הראש לתוך האגן.

כאשר מתחילים צירים והמרווחים ביניהם עדיין גדולים ומשכם עדיין קצר, ואת יכולה להסתפק בנשימה עמוקה כדי לעבור אותם (בדרך כלל אורך הציר לא יעלה על 30 שניות), אין צורך להיכנס לעשיית יתר או לפאניקה ולהתחיל לטפס על הרים וגבעות. התייחסי אל הצירים האלה כאילו את מזהיבה את הבצל בתחילת הבישול.

לכל שלב יש המשך, ולא צריך לכפות על הגוף ללדת אלא לחבור אליו מתוך הקשבה. כדאי לנצל את פרק הזמן הארוך יחסית שבין הצירים (10‑20 דקות) כדי לנוח ואפילו לישון, וזאת כדי לא לבזבז אנרגיה מיותרת בשלב הראשון, שבדרך כלל קל יותר להתמודד איתו, ואז להגיע מותשת לשלבים הקשים יותר.

כאשר תדירות הצירים מתגברת ומשכם גדל והולך – אז צריך להתחיל לעבוד.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי