איך נודיע לילדים שאימא בהריון?

לכל בית יש קולות משלו. או בשפה מדוברת יותר: לכל בית יש את הסגנון שלו. מה הכי נכון לנו?

זיוה מאיר , י"א באב תשע"ז

להיות הורים מקשיבים
להיות הורים מקשיבים
צילום: שאטרסטוק

אני זוכרת שלפני שנים רבות, כשהייתי בעוד היריון מתקדם, שמעתי שיחה בין שניים מילדיי שהיו בני אחת עשרה ושתים עשרה.

"אתה יודע, אימא בהיריון", אמר הצעיר שביניהם לאחיו הגדול בהתרגשות. "אתה עיוור?! רק עכשיו גילית?!" השיב לו האח הגדול.

נכון, היום הדברים השתנו. היום מדברים עם כולם על הכול. בדברים מסוימים זה בוודאי טוב יותר, ובדברים מסוימים בוודאי שלא. הנה דוגמה קטנה: בעלי, מתוקף תפקידו כרב, היה מלמד את ילדי הגן פרשת שבוע בימי שישי. באחד מביקוריו בגן ניגש אליו ילד ואמר בהתרגשות: "הרב, אימא שלי עשתה בדיקה והיא גילתה לי שיש לה בת בבטן". נו, תשאלו את האימא הפתוחה הזאת האם לזה היא התכוונה כשהחליטה לשתף את בנה הבוגר...

כשהילד נולד, הוא עובר בקפדנות בדיקות התפתחות בטיפת חלב. האם הוא מרים את הראש כיאה לגילו? האם הוא כבר מתיישב כיאה לגילו? בהמשך גם יבדקו את מספר המילים שהוא יודע לומר – כיאה לגילו. הרושם הוא שיש נוסחה אחידה וברורה, ולא אחת הנוהל הזה יוצר רושם מוטעה שכך צריך להיות גם בהתפתחות הנפשית והרגשית – חינוך ילדים. ההורים מחפשים להישען על דף הוראות ברור שיאמר להם מה לומר בדיוק, איך לעשות זאת ובאיזה מינון. האם אפשר כבר לדרוש ממנו? להתעקש שימלא אחר דבריי? ועוד אין ספור מיני שאלות שאני תמיד נשאלת וההורה הדואג מבקש תשובה "תכל'ס".

אז זהו, שתכל'ס – אין תשובה כמו "אם הילד הוא מתחת לגיל שש, אפשר לגלות לו רק בשליש האחרון של ההיריון", או "אם הוא מעל הגיל הזה וכבר יודע קרוא וכתוב, אפשר לגלות לו לפני כן, אך רק לאחר תוצאות בדיקת סקירת מערכות מוקדמת". טבלה ממלאים בבדיקה רפואית, לא בבדיקה חינוכית.

השאלות כמובן נכונות, יש מקום לתת עליהן את הדעת, אבל למה לחפש נוסחה? התשובה היא אתם – ההורים. האם את בטוחה במקום שבו את נמצאת? האם בשלב זה של ההיריון את רוצה לשתף אותו? כשתתחילי להתעסק עם עצמך בחיפוש אחר מענה לשאלות הנוגעות לילדים, תגלי דברים מדהימים עליהם ועלייך. המחקר הפנימי הזה יעזור לך באין ספור תחומים נוספים שאין כאן המקום לפרטן.

ייתכן שישנם הורים שיש להם תשובה לכל מצב, אבל אנחנו רוצים הורים מקשיבים. מקשיבים לקולות שמחוצה להם ומקשיבים עוד יותר לקולות השקטים שבתוכם. המוטו הזה נכון כמעט לכל סוגיה שבין הורים לילדים, ובוודאי גם לשאלה שאנו דנים בה כאן. לכל בית יש קולות משלו. או בשפה מדוברת יותר: לכל בית יש את הסגנון שלו. לא ייתכן שמישהי תנהג בדיוק כפי שנהגה חברתה הנערצת שסיפרה לבנה כבר בשבוע השמיני להריונה. לבד מבדיקות ההיריון, עלייך לבדוק את עצמך: מה את רוצה? האם זה נכון לך? האם לילד הזה זה מתאים? אין אף אחד בעולם שיודע ומכיר יותר טוב ממך.

שיהיה במזל טוב ושתבשרי תמיד רק בשורות טובות!

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי