האהבה לא תבוא אחר כך

אין דרך עדינה לומר את זה, אז נעשה את זה לא בעדינות. אתם לא מאוהבים אחד בשני? אל תתחתנו. זה לא יעבוד. טור לרגל ט"ו באב.

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו באב תשע"ז

האהבה לא תצמח באיחור
האהבה לא תצמח באיחור
צילום: ISTOCK

עבדכם הנאמן נשוי כבר למעלה מ-14 שנה, אבל יש כמה דברים שלא השתנו במהלך השנים הללו, אחד מהם הוא תופעת עצות האחיתופל.

בדיוק כמו בתקופה שבה אני הייתי חלק מסצנת הדייטים, כך גם היום אני שומע מחברים צעירים יותר או פחות את אותו דבר.

לפעמים זו דודה, לפעמים זה רב, ולעיתים זה סתם בעל עצות מקצועי, שנותנים לבחורה או לבחור את אותה העצה: "מה את/ה מודאג/ת, אז אין פרפרים בבטן? מי אמר שצריכים להיות פרפרים בבטן. הוא/היא בחור/ה טוב/ה. אז תתחתנו. האהבה כבר תבוא אחר כך".

אז זהו שלא. האהבה ככל הנראה לא תבוא אחר כך.

התאהבות היא רגש מסוכן מאוד, דליק ונפיץ. היא לא מעידה על התאמה הדדית לחיי נישואין והיא גם לא מספיקה בשום אופן בשביל להבטיח אושר ונישואין יציבים לאורך זמן. אבל ההתאהבות היא, ורק היא, הדלק שמסוגל להכניס למסלול את חיי הנישואין שלכם.

שיגור של לווין לחלל ראיתם פעם? השיגור מתנהל כך: בתחילה מורכב הלווין על טיל ובתוכו דלק רב עוצמה. הטיל הרב שלבי מביא את הלווין למסלולו בחלל ושם כבר דרושה לו אנרגיה ממש זניחה באופן יחסי על מנת לשמור על המסלול ולפעול כנדרש.

בדיוק כמו הלווין כך גם חיי הנישואים זקוקים לדלק רב עוצמה על מנת לצאת מבסיס האם ולהיכנס כמו שצריך למסלול. ללא האנרגיה הדרושה הכניסה למסלול לא תתבצע נכון וכל מהלך חיי הנישואין יפגע.

תשאלו, הרי ההתאהבות לא מחזיקה מעמד, גם לא הפרפרים בבטן וגם לא המבט המצועף בעיניים? זה נכון אמנם שאת ההתאהבות מחליפה האהבה, ושיש מעט מאוד קשר בין התאהבות לאהבה. אולם אם אין התאהבות בהתחלה, תתקשה מאוד האהבה לצמוח מאליה.

אם אתה לא התאהבת בבחורה בבילוי זוגי רומנטי ליד חוף הים בשקיעה, תתקשה להתאהב בה כשהיא קמה בבוקר עם שיער פרוע ובמצב רוח עייף. אם את לא התאהבת בבחור על רקע חומות העיר העתיקה, כשהוא השתדל במיוחד להתקלח ואולי אפילו להתגלח לקראת הפגישה, את תתקשי מאוד להתאהב בו כשהוא עם זיפים על רקע הכיור המלא בכלים מלוכלכים.

אז למה לסבא וסבתא (ואולי גם לאבא ואמא) זה עבד?

שלוש תשובות טובות יש לשאלה הזו, ותיכף נפרט אותן אחת לאחת, אולם התשובה הטובה ביותר היא שזה לא רלוונטי. היום זה פשוט לא עובד.

ובכל זאת. תחילה יש לציין שפעמים רבות זה לא באמת עבד. אם תנסו לתחקר את סבא וסבתא (אם הם עוד בחיים), תגלו הרבה פעמים שמעולם לא צמחה שם אהבה. הם התרגלו להיות ביחד והתמודדו. העניין הוא שבעולם שלנו אנשים לא מתרגלים אלא מתגרשים, גירושין זה רע ולכן כדאי למנוע אותם מלכתחילה.

צריך גם לזכור שבעבר הציפיות מזוגיות היו אחרות. מי שגדל בעולם שבו בן הזוג אמור להיות הנפש התאומה לא יצליח לאורך זמן להסתדר עם זוגיות במודל של שותף לדירה.

בנוסף, בחברות בהן היה נהוג להינשא בשידוך עיוור (ויש כאלו גם היום) יש משהו באפקט השידוך העיוור שאפשר בחלק מהמקרים התאהבות מאוחרת. בהנחה שחלקם של המתחתנים בשידוך עיוור בין קוראי הטור הזה נמוך למדי, הנושא הזה לא רלוונטי.

לסיכום: אתם יוצאים ולא מתאהבים (אחרי פרק זמן סביר, תנו לזה צ'אנס אם כל יתר הפרמטרים עובדים ואל תחתכו אחרי שלוש פגישות), זה הזמן להיפרד מתוך דבר הלכה. התאהבות בהחלט איננה תנאי מספיק על מנת להחליט על חתונה, אבל היא תנאי הכרחי מאוד.