על הדבש, ועל העוקץ

מגמת התיעוש בתחום המזון הכרוכה בשיקולים מסחריים ורצון לתפוקה גורמת לירידה באיכות המוצר ולשימוש באמצעים שגורמים נזק לדבורים עצמן

טליה שפר , ה' בתשרי תשע"ח

אפשר להמיר בדבש תמרים
אפשר להמיר בדבש תמרים
צילום: שאטרסטוק

הדבש המככב בימים אלו על שולחננו הוא מזון עתיק יומין הטומן בחובו שלל יתרונות לצד שפע של בעיות, החל מהרכבו וכלה בבעיות אתיות הקשורות לתהליך רדייתו. אז לכבוד השנה החדשה, ברצוני להעמיק חקר ולבחון כיצד להתייחס למוצר זה.

קצת היסטוריה

כבר לפני שנים רבות המליץ לנו החכם באדם לאכול דבש כי טוב הוא (משלי כד, יג). הדבש מיוצר על ידי הדבורים בתהליך מרתק שמתחיל ביניקת צוף הפרחים ואגירתו בזפק, המכונה גם "קיבת דבש" וממוקם במרכז גופה של הדבורה העמלנית. כבר בדרכה חזרה אל הכוורת מתחיל תהליך הפיכת הצוף לדבש על ידי הפרשת אנזים בגופה של הדבורה המפרק את הדו-סוכר שבצוף לשני חד-סוכר – פרוקטוז וגלוקוז. בהמשך התהליך מאדות הדבורים את הנוזלים שבתרכובת על ידי נפנוף כנפיהן, עד שתכולת המים שבו יורדת אל מתחת ל‑20 אחוזים.

את התוצר הסופי מאחסנות הפועלות החרוצות בתאי הכוורת, ולאחר שאלה מתמלאים הם נחתמים במעטה דונג דק ששומר עליהם. בכלל, דבש הוא אחד מחומרי המזון הטבעיים שנשמרים למשך זמן רב. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו דבש בן 3,000 שנה במצרים ודבש בן 2,000 שנה במצדה – שהיו ראויים לאכילה. ואכן, בעבר הרחוק שימש הדבש בין היתר גם כאמצעי שימור של מזון, הרבה לפני שהמקפיא היה בכל בית.

הרכבו התזונתי של הדבש עדיף על זה של הסוכר. בסוכר יש סוכרוז. בדבש, בנוסף על הפרוקטוז והגלוקוז, שהם קלים יותר לעיכול, יש גם ויטמינים ומינרלים, בעיקר ויטמינים מקבוצת ה‑B, ויטמין C ומינרלים כמו סידן, זרחן, מגנזיום, מנגן, כלור, ברזל, נחושת, אשלגן, צורן, גופרית, נתרן ועוד. אגב, קיים קשר בין צבע הדבש לכמות המינרלים ונוגדי החמצון שבו – ככל שצבע הדבש כהה יותר כך אלה גבוהים בהתאמה.

רק בריאות

ברפואה העממית מיוחסות לדבש תכונות ריפוי רבות. בשל נוכחותו של האנזים גלוקוז אוקסידאז בדבש, שהוא אנזים שמסייע במניעת התרבות חיידקים – הוא נמצא יעיל בריפוי וחיטוי של פצעים בפה ובחניכיים. בנוסף לכך, מכיוון שהדבש חומצי הוא יעיל לעיכוב גדילתם של חיידקים ופטריות על גבי העור. אגב, חשוב להשתמש בדבש טהור שאינו מהול או מכיל סוכר.

למערכת העיכול יכול הדבש להועיל במקרים של כיב בקיבה. בשל הרכבו של הדבש, המכיל חלבונים וסוכר, הוא נמצא יעיל בשיקום רירית הקיבה, שהיא זו שנפגעת במקרי כיב. כמו כן, הרכבו האנטי-זיהומי מסייע גם במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה ובגרון, ואחת מתרופות הסבתא השכיחות ביותר היא תה עם דבש במקרים של דלקת בגרון או שיעול. ברפואה הסינית מתואר הדבש כמחמם ומלחלח ולכן מסייע במקרי עצירות ותורם לשיפור מראה העור.

ועל העוקץ

למרות יתרונותיו של הדבש, יש שמתנגדים לצריכתו ולמסע הפרסום שמאדיר אותו למעמד של מזון-על. מבחינה תזונתית, אמנם הוא עדיף על סוכר, אבל עדיין כמות הוויטמינים והמינרלים המצויים בו זניחה, אלא אם נחסל צנצנת שלמה. מה גם, שלעתים מוזנות הדבורים במי סוכר והרכב הדבש כבר לא כל כך עשיר כמו זה שמופק מצוף אמיתי של פרחים. מבחינת ערכו הגליקמי, אמנם גם כאן דבש עדיף על סוכר, אבל עדיין שניהם לא מומלצים לאנשים עם רמות סוכר גבוהות בדם.

ויש כמובן גם את הבעיה המוסרית. מגמת התיעוש בתחום המזון הכרוכה בשיקולים מסחריים ורצון לתפוקה על חשבון האיכות גורמת לירידה באיכות המוצר ולשימוש באמצעים שגורמים נזק לדבורים עצמן. נניח לרגע בצד את העובדה שבתהליך רדיית הדבש נוטל האדם תוצרת של מין אחר, ואת העובדה שדבורה אחת מייצרת כל חייה כמות של כפית וחצי דבש, ונסתפק באזכור האמצעים שננקטים כדי לרדות את הדבש.

השימוש בעשן ובחומרים כימיים אחרים כדי להמם את הדבורים ולהצליח לרדות את הדבש בלי להיעקץ פוגע ברימות ובזחלי הדבורים ובחלק מן הדבורים הבוגרות. יש מקרים שבהם תפוקת הכוורת אינה מספקת והיא נידונה להשמדה על כל תכולת החיים שבה. ובאופן כללי, הריבוי המלאכותי של דבורים כתוצאה מהתיעוש בתחום מוביל לשינוי בדפוסי ההאבקה של פרחים ולפגיעה במערכת האקולוגית כולה.

"דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו"

אזהרה זו מביאה אותנו לדון בהיבט נוסף, והוא עניין המידה. גם אדם סוכרתי – אם יטבול פרוסת תפוח במעט דבש לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך. בנוסף לכך יש גם את עניין הגיל.

כבר לפני יותר מ‑800 שנה יעץ הרמב"ם לנהוג זהירות בדבש באומרו ש"הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים" (הלכות דעות ד, יב). כיום ידוע כי בדבש מצוי רעלן המופק מנבגים של חיידק המצוי בדבש – אחד היחידים שמצליח לשרוד בנוכחות הדבש. מכיוון שעד גיל שנה חומציות הקיבה אינה מספיקה לקטול אותם ומערכת החיסון אינה מפותחת מספיק, עלול תינוק שאכל דבש ללקות בכאבי בטן במקרה הקל. במקרים קשים יותר עלול להיגרם קושי בבליעה או חלילה קושי בנשימה, שיתוק בשרירים ואפילו מוות. למרות שזו הרעלה נדירה, רצוי להישמר ולא לתת לתינוקות מתחת לגיל שנה לאכול דבש.

למרות כל האמור לעיל, בראש השנה טבלנו תפוח בדבש ואיחלנו לעצמנו שנה מתוקה. אני באופן אישי זכרתי להודות לדבורה על פרי עמלה, והמרתי חלק ניכר מהדבש המופיע במתכונים לחג בדבש תמרים. כך או כך, שתהיה שנה דבש לכולם, מטף ועד זקן.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי