למה הם לא חופרים ביו"ש?

הארכיאולוג דוד בן שלמה מספר על ממצאים יהודיים מתקופת בית ראשון ושני בחברון ומסביר למה ארכיאולוגים באקדמיה לא ששים לחפור ביו"ש.

שמעון כהן , כ"ד בכסלו תשע"ח

מחפירות חברון
מחפירות חברון
צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל



טוען....

בכנס הארכיאולוגיה הראשון של אוניברסיטת אריאל שהתקיים לפני ימים אחדים הוצגו ממצאי חפירות משורת אתרים ברחבי יהודה ושומרון.

הארכיאולוג פרופ' דוד בן שלמה מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, הציג בכנס ממצאים מהחפירה אותה הוביל בתל חברון. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על הממצאים, המשמעויות וגם על פוליטיזציה ארכיאולוגית.

"חפרנו ב-2014 וחפרנו גם השנה בכמה שטחים בתל רומיידה. הממצאים העיקריים שמצאנו הם מבית ראשון ומבית שני. מימי בית ראשון מצאנו עדות להרחבת החומה וביצור העיר חברון עם ממצאים יפים של התקופה.

"מבית שני, אולי חשוב יותר, לא היה מוכר אתר חברון מעבר לבניין של מערת המכפלה, הישוב עצמו לא היה מוכר וחשפנו שכונה שלמה של מגורים ותעשייה מהתקופה הרומית הקדומה, התקופה החשמונאית ועד ימי מרד בר כוכבא, עם ממצאים מעניינים שכוללים אזור תעשייה, אזור מגורים, שני מקוואות טהרה גדולים עם ממצאים הכוללים כדים, כלים, מטבעות, נרות ועוד שמספרים את סיפור האנשים שחיו שם".

"מצאנו כלי אבן רכה ששימשו את האוכלוסייה היהודית כי לא מקבלים טומאה. אלו כלים שאנחנו מוצאים רק בישובים יהודיים וזה מעיד על אופי הישוב במקום, ובנוסף מקוואות הטהרה שאופייניים ליישובים יהודיים בתקופה הזו".

על מתקני התעשייה שנחשפו באתר תל חברון מספר פרופ' בן שלמה כי בין השאר נמצא במקום "בית יוצר לכלי חרס עם כבשן ליצירת כלי חרס ובריכות סינון. ניתחנו את הממצאים וראינו שחברון הייתה מרכז לייצור כלי חרס בתקופה הזו ומדובר בממצא מעניין בעל חשיבות במחקר הארכיאולוגי. מעבר לזה יש גם את התעשייה החקלאית של בתי בד וגתות לשמן שחצובים בסלע באופן שמשיק לבתי המגורים".

בהמשך השיחה עמו התייחס פרופ' בן שלמה לעובדת היעדרם של כלל המוסדות האקדמיים מהחפירות הארכיאולוגיות ביהודה ושומרון. "כרגע לא כל מוסד אקדמי שש לחפור ביהודה ושומרון", הוא אומר ומעיר כי לא תמיד זו הייתה תמונת המצב ו"בשנות השבעים והשמונים הרבה ארכיאולוגים בכירים חפרו ביהודה ושומרון. היום זה פחות מקובל.

"אני לא מצטער על כך כי זה נותן לנו שטח מחיה גדול מבחינה אקדמית, כי עושר האתרים באזור הזה גדול מאוד ולא נחקר בשנים האחרונות מסיבות פוליטיות ואחרות".

עוד ציין בן שלמה כי אמנם "אין החלטה פורמאלית להימנע מלחפור, אבל נוטים שלא לחפור חפירות גדולות ביהודה ושומרון ואחת הסיבות היא שיש גישה בינלאומית בנוגע לפרסומים שלפיה אם אני רוצה לפרסם ממצאי חפירה שקיבלה אישור מהמינהל האזרחי, יש רתיעה בכתבי עת בינלאומיים מלפרסם את הממצאים בגלל הנושא הזה. יתכן וזו אחת הסיבות שהאוניברסיטאות לא ששות לנהל פרויקטים ארכיאולוגיים גדולים ביהודה ושומרון".

על גישה זו הוא מסביר ש"הטענה הפורמאלית היא שזה שטח כבוש ואמנת אונסק"ו מתנגדת לחפירות יזומות בשטח כבוש, והם מפרשים זאת כך שחפירות ישראליות מפרות את האמנה הזו ולכן הם נמנעים מלפרסם את הדברים".

פרופ' בן שלמה מציין ש"הרבה מהחוקרים בארץ מגיעים לאתרים ומשתפים פעולה. אין מצב של החרמה. יש בעלי דעות נחרצות בודדים אבל לא מדובר בתופעה. אין שום בעיה וגם בכתבי עת מדעיים ישראלים בתפוצה בינלאומית אין בעיה לפרסם את הממצאים ולקבל תמיכה מהממשלה והמוסדות, כך שפנימית אין בעיה ממסדית כלשהי".

חפירות בחברון
צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל
ממצאים בחברוi
מטבעות ממצאי חברון