מצדיעים להרוגי "פלוגת האלוקים"

יום השנה לנפילת 89 חיילי הפלוגה הדתית במלחמת העצמאות הוא הזדמנות טובה להכיר את מורשת הפלוגה שזכתה לכינוי "פלוגת האלוקים"

יוני קמפינסקי , כ"ו בכסלו תשע"ח

טקס האזכרה לחללי הפלוגה הדתית
טקס האזכרה לחללי הפלוגה הדתית
צילום: אביטל רייכנר



טוען....

בנר שני של חנוכה מצוין מדי שנה יום הזיכרון ל-89 הרוגי הקרב בעיראק אל-מנשייה ב-1948. מדובר בקרב במלחמת העצמאות בו חוסלה כמעט לחלוטין הפלוגה שכונתה בשם "הפלוגה הדתית". טקס הזיכרון הופק כמידי שנה על ידי עירית קרית גת, עמותת אלכסנדרוני ותיכון גרוס בקרית גת.

בטקס הזיכרון שנערך בקרית גת, קרוב לזירת הקרב, אנו פוגשים ניצולים ובני משפחה ולומדים על השילוב של דתיים בשירות הצבאי בימי קום המדינה.

"רוב מייסדי הפלוגה היו אנשי רמת גן, גבעתיים ובני ברק" מספר לנו שמעון קוטנר שהיה חייל בפלוגה.

"הרעיון היה בהתחלה לשים את הפלוגה הדתית בנפרד כדי למנוע בעיות של חילול שבת", מספר רון נווה מנהיים, בנו של משה שהיה קצין בפלוגה, "הפלוגה הוקמה כולה מאנשים שבאו מהישיבות ומכל הקשת הדתית".

"איחדנו את חיילי הגדוד שבימי שישי היו באים אלינו לתפילה, ובשלב יותר מאוחר היו באים לארוחת שבת ושרנו יחד", נזכר קוטנר בתקופת השירות בפלוגה הדתית ומספר, "ביום כיפור של שנת 48' בא רב צבאי מנתניה ברכב, וציווה עלינו להפסיק את התפילה, לעלות על מכוניות ולצאת לפעולה".

כבר כמה שנים שאביטל רייכנר מלווה את פעילויות ההנצחה להרוגי הפלוגה הדתית. רייכנר יצרה את הסרט "פלוגת האלוקים" שמספר את סיפורה של הפלוגה. "הייתה בפלוגה הדתית גם מחלקה לא דתית ומפקדים שלא היו דתיים", מספרת רייכנר, "זה היה מאוד טבעי להם. לתפילות שבת היה מגיע כל הגדוד, היו שרים שירי שבת עם שירים עבריים ושירי קום המדינה. היה משהו מאוד טבעי ומאוד מכבד".

"מילאנו את תפקידנו כתושבי הארץ יהודים", מוסיף קוטנר, "כיהודים לא התחשבנו בדתיים או לא דתיים אלא עשינו מה שצריך בשביל המדינה היהודית".

רייכנר מספרת על הסיפור שהביא את הכינוי "פלוגת האלוקים": "לוחמי הפלוגה הדתית הגיעו למחנה אחרי יומיים של קרב שבהם לא אכלו. המפקדים אמרו להם ללכת לאכול ואז לגשת להתפלל. הם אמרו "מה פתאום, אנחנו לא נאכל לפני תפילה" ונעמדו להתפלל קבלת שבת. אחד המפקדים שעבר שם נפעם מכך שהם החליטו להתפלל לפני האוכל ואמר "אין זו כי אם פלוגת אלוקים".

אנו פוגשים את אנשי "פלוגת האלוקים" כאמור ביום האזכרה לאסון שהתרחש במלחמת יום העצמאות. "בקרב האחרון נפלו 89 לוחמים", מספרת רייכנר, "שזה הקרב שנפלו בו הכי הרבה לוחמים בקרבות תש"ח חוץ מגוש עציון"

"הפלוגה נשארה נצורה", אומר נווה רון מנהיים ששמע הרבה סיפורים מאביו שהיה קצין וניצל מהטבח, "נודע לנו שהמצרים עברו ווידאו הריגה בפצועים ולא הותירו אף אחד בחיים".

"אחד האסונות שהיו פה זה ששמו את כל הדתיים יחד, אז היה בכל בית הרוג", מוסיף מנהיים, "היה פה ניסיון ליצור לכידות אבל התוצאה הייתה שפלוגה שלימה, שכבה שלימה, כולה, נהרגה באותו קרב".

בסיום אנו שואלים את שמעון קוטנר, ניצול שואה, אם לא הייתה תחושה שאחרי שעבר את זוועות הנאצים באירופה, הוא יכול להרשות לעצמו להימנע מסיכון אישי בשירות קרבי בצה"ל. "ברגע שאני יהודי", עונה קוטנר בנחרצות, "אני חייב לעשות את מה שדורשים ממני".