עימות על חוק הלאום
"לשנות את סעיף המשפט העברי"

ח"כ אמיר אוחנה וחברי 'כולנו' ו'ישראל ביתנו' מתנגדים לנוסח הנוכחי של הסעיף, שלדבריהם עלול לפגוע בזכויות נשים או בקהילת הלהט"ב.

חזקי ברוך , ט"ז בטבת תשע"ח

ח"כ אוחנה ונתניהו
ח"כ אוחנה ונתניהו
צילום: הלל מאיר/TPS

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה שמקדמת את חוק הלאום, קיימה היום (שני) דיון בסעיף המשפט העברי שבהצעת החוק.

הסעיף קובע כי בית המשפט יהיה חייב לפנות ל"עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" במצב שבו יש לאקונה לעניין שאלה משפטית, וכן להוסיף במפורש את המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט המשלימים בשיטתנו, בנוסף לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום.

יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הודיע בפתח הדיון כי כל עוד הוא יו"ר הוועדה, "נוסח סעיף המשפט העברי לא יישאר, יש קווים אדומים''.

''אני לא יכול לשלול שהנוסח המוצע יביא לפגיעה מסוימת, שתתרחש תקרית משפטית שבמסגרתה יובא עניין עם אספקט להט"בי או של זכויות נשים ולא יימצא היקש והשופט יכריע בו לאור עקרונות המשפט העברי ולרעת העניין''.

ח''כ אוחנה הבהיר, ''או שאשמע הצעות נוספות או שהסעיף יישאר בחוק יסודות המשפט ולא בחוק הלאום שהוא חגיגי דקלרטיבי".

ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) השיב לאוחנה, "לאחרונה הסכמים קואליציוניים מתממשים גם אם חלק מהמצביעים לא מצביעים בלב שלם אבל זה הסיכום. לא כולנו אהבנו את חוק ההמלצות או חוק הפריימריז אך זו טיבה של קואליציה והצבענו.

''לכל מפלגה יש הסכם קואליציוני ואם נתעקש על הנוסח, הוא שיהיה. אם ח"כ מתנגד ומקבל אישור מהקואליציה זה בסדר ואם לא אז לא. עם זאת, החששות מיותרים, ננסה להגיע לנוסח מתון יותר. 700 שנים של מלכות עבדו לפי המשפט הזה, לבוא עכשיו לומר שהוא לא שייך לחוק הלאום?".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הסביר מדוע גם סיעתו מתנגדת לנוסח הנוכחי של הסעיף. "ההבנה הייתה שמדובר בהצהרה סמלית. יש הפרדה מהותית בין עיגון של מדינת הלאום כמדינה יהודית לבין לבוא בדלת האחורית לשנות את עקרונות המשפט של מדינה שבבסיסה היא יהודית חילונית.

''בשורה ארוכה של נושאים שיש בהם ערבוב דת ומדינה, אנחנו צריכים הפרדה ברורה מול האמירה הערכית תרבותית שאני מתחבר אליה בכל מקום שתרצה, שאנחנו פוסקים לפי עקרונות הצדק, החירות ומורשת ישראל והמשפט העברי כמקור השראה סמלי. עם כל הכבוד לאמירה שאנחנו יושבים יחד כקואליציה, בנושאי הליבה גם בחוק הזה אנחנו צריכים לייצר הסכמות רחבות".

גם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר "אני לא חושב שיש מקום למשפט העברי דווקא בחוק יסוד הלאום וזה יפגע במטרת החוק. הגדרת ארץ ישראל כמולדת העם היהודי בחקיקה חשובה מאין כמוה וכשמתחילים להלביש עליה עניינים אחרים גורעים מהחשיבות. בנוסח המתוקן שהגשנו לא מופיע הסעיף".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) תקפה, "האם כשאנחנו רוצים לראות איזה חוק לאום נחוקק למדינה, כשיש ממשלה שכבולה בהסכמים קואליציוניים למיעוט, נשנה את המסלול בו הולכת המדינה 70 שנים כשהיהודית והדמוקרטית באותו מעמד? זה מעשה חמור שאין מנדט לעשותו. אין מנדט לשנות את אופייה של ישראל לדורות הבאים, זה מחטף".

ואילו ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) הביע תמיכה מובהקת ואמר כי חוק הלאום ''הוא מתנת הכנסת לעם ישראל לחגיגות ה-70 וההשגות שלכם הן למה צריך בכלל את החוק, שהרי זה לא האלמנט היחידי היהודי בחוק. ראינו שהמפלגות השילו את כל הסעיפים הלכאורה בעייתיים בעיניהם והשאירו רק את הכותרת ועדיין התנגדתם.

''המשפט העברי הוא חלק מסדרת סעיפים יהודיים בהצעת חוק שאינה רק דקלרטיבית כמו סעיף הדגל והסמל, השפה וקיבוץ גלויות. אין שום חוק יסוד שבהכנה לקריאה ראשונה, הוועדה שהופקדה לדון בו קיימה כ"כ הרבה דיונים עם ניירות מצע כ"כ רציניים של הייעוץ המשפטי".

עודד פריד מהאגודה למען הלהט"ב טען כי "הניסיון להכניס את הסעיף בנוסחו לחוק הוא פגיעה קשה בזכויות הקהילה הגאה בישראל מעצם המחשבה ששופטים ייאלצו לפנות אליו כמקור פרשנות. להצהרה במקרה הזה יש כוח גדול".

ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת העיר כי "הסעיף הוא בסך הכל הבעת יחס של כבוד למורשתנו. המסננת כבר קיימת, השוויון מעוגן היטב בחוק יסוד והמצבים בהם הסעיף יהיה רלוונטי הם כאלו שאין בהם סתירה לחוקים ולחוקי היסוד. זו אמירה דקלרטיבית חשובה".

בחלקו האחרון של הדיון הציע היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי "לשקול הוספת פסקת הגבלה ושמירת דינים על אף היותו חוק המתיימר להיות תעודת זהות עם עקרונות כלליים, שכן במהלך הדיונים רואים שיש פה גם עיגון של זכויות קונקרטיות כמו זכות השבות, שימור המורשת והגישה למקומות הקדושים. ככל שמדובר בלשון של זכות יש לכלול פסקת הגבלה כי בימ"ש בבואו להתמודד ייצר פסקת הגבלה משפטית".