מה בין מאזן אקטוארי לפנסיה מאוזנת?

החישובים המתמטים מאחורי המאזן האקטוארי מאפשרים לקרן הפנסיה לוודא שהכנסותיה והוצאותיה באיזון, כך שתמיד תוכל לשלם לנו בעת הצורך

דסי ניר , כ"ב בטבת תשע"ח

על כף המאזנים
על כף המאזנים
שאטרסטוק

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לצורך לאזן בין ההוצאות להכנסות שלנו. מעמותת פעמונים ואלון גל שמנווט משפחות לחוף מבטחים כלכלי בפריים-טיים ועד שלל יועצים כלכליים שמסבירים לנו שוב ושוב איך נצליח להגיע סוף סוף ליציבות פיננסית אם נאזן בין ההוצאות להכנסות שלנו. בין לבין הפרשנים הכלכליים מסבירים לנו למה נסיים את השנה שוב בגירעון בתקציב המדינה, ולפעמים מצליחים להפתיע אותנו עם עודף תקציב שכולם רבים מה כדאי לעשות איתו. ההכרח לאזן בין ההכנסות להוצאות אינו פוסח גם על גופים גדולים, בניהם קרנות הפנסיה, שמנהלות את החיסכון הפנסיוני של הציבור. אבל פה בדיוק נכנסת האקטואריה שמסבכת את הדברים.

אקטואריה – קווים לדמותה

רובנו נתקלים במילה הזו לראשונה רק כשאנו פותחים את הדוח השנתי של קרן הפנסיה שלנו, אם אנחנו בכלל פותחים אותו – וכדאי מאוד לפתוח אותו. בדוח מופיע ביטוי לא שגור שקבע משרד האוצר: ״עדכון יתרת הכספים בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי״ ולידו מופיע מספר חיובי או שלילי. למעשה אקטואריה היא מדע המשלב חישובים מתמטיים וסטטיסטיים סבוכים כדי להעריך סיכונים כלכליים שונים. חישובים אקטואריים פותחו לראשונה במאה ה-17 כדי להעריך את הסיכון לתמותה, או במילים אחרות, את הסיכוי שנמשיך לחיות עד גיל מבוגר, ומאז השתכללו עם השנים. חישובים אלה אפשרו לראשונה לפתח ביטוח חיים, כנגד הסיכון שהמבוטח ילך לעולמו מוקדם מהצפוי.

הקושי לאזן בין הכנסות להוצאות של קרן פנסיה נובע מכך שגובה ההוצאות של קרן הפנסיה אינו ידוע. ההכנסות של קרן הפנסיה מגיעות מההפקדות שלנו, שמחולקות לחיסכון לגיל הפרישה ולתשלום עבור הביטוחים למקרה מוות ולמקרה של נכות, שכלולים בקרן. זהו סכום מוגדר – כמה שהפקדנו זה מה שנכנס. אך ההוצאות ברורות הרבה פחות, היות וקרן הפנסיה לא יכולה לדעת בוודאות כמה מאיתנו לא יזכו להגיע לגיל הפרישה כתוצאה מתאונות או מחלות, כמה מאיתנו ייפגעו ויהפכו לנכים חס וחלילה, כמה מאיתנו יפרשו בגיל מוקדם וכמה בגיל מאוחר, ושאלת השאלות: מי ימות באיזה גיל. קרן הפנסיה מתחייבת לשלם קצבת נכות לכל עמית אשר נמצא באובדן כושר עבודה, או קצבת שארים לבן או בת הזוג עד ליום מותו ולילדים עד להגיעם לגיל 21. לכן היא צריכה להיות מסוגלת להעריך כמה זמן נחיה, כלומר כמה זמן תצטרך לשלם לנו קצבה וכמה כסף זה יעלה. כאן בדיוק נכנסת האקטואריה שמנסה להעריך מה הסיכוי שלנו למות בכל גיל ומה הסיכוי שנהפוך לנכים ונצטרך לקבל על כך פיצוי מקרן הפנסיה.

מאזן השומר על הקרן – ועל החוסכים

החישובים האקטואריים עוזרים לקרן הפנסיה להעריך את סכום ההוצאות המשוער שהקרן תצטרך לשלם מדי שנה לעמיתים החוסכים בקרן ולפנסיונרים שמקבלים ממנה את קצבת הזקנה שלהם עתה. אבל מאחר שהחישובים האקטואריים הם בסך הכל הערכה, גם אם הערכה מאוד מתוחכמת שמבוססת על מידע שנצבר לאורך שנים רבות, לפעמים גם הם עשויים לטעות. כשקרנות הפנסיה מנהלות מיליארדי שקלים, הערכה מוטעית בשברירי אחוז עשויה להצטבר לסכומים משמעותיים של הוצאה לא צפויה. בצד השני של כל פספוס קטן שכזה, נמצאים חוסכים שיפגעו וצריכים לקבל פתאום קצבת נכות, או חוסכים שמתו לפתע ובני משפחותיהם זכאים לפיצוי מקרן הפנסיה. גם חוסך שפורש לפנסיה רוצה לישון בשקט בידיעה שיש מספיק כסף לשלם לו את קצבאות הפנסיה עד יום מותו.

כדי להימנע ממצב לא נעים בו קרן הפנסיה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ולשלם לחוסכים ולפנסיונרים בקרן את הקצבאות שמגיעות להם, הקרן בודקת מדי רבעון אם ההערכות האקטואריות התבררו כנכונות והאיזון האקטוארי נשמר או שלא. כשיש סטייה כלשהי בגובה ההוצאות ששולמו בפועל, אם ההוצאות היו נמוכות מהצפוי נוצר מצב של עודף אקטוארי. באותו האופן אם ההוצאות היו גבוהות מהצפוי נוצר מצב של גירעון אקטוארי. במצב של עודף אקטוארי, כל העמיתים החוסכים והפנסיונרים בקרן מקבלים תוספת קטנה לחיסכון שלהם או לקצבה שהם מקבלים. אך מנגד, במצב של גירעון אקטוארי, הזכויות של כל העמיתים נפגעות מעט בהתאם לחלקם היחסי בקרן הפנסיה, כדי לפצות על ההוצאות הגבוהות ולמנוע מהגירעון לתפוח למימדים הרסניים.

כמובן שישנם עוד גורמים רבים שמשפיעים על גובה החיסכון של כל חוסך או הקצבאות שמקבלים העמיתים מקרן הפנסיה, וביניהם איכות ניהול ההשקעות בקרן והתנודות בשוק ההון, השינויים במדד המחירים לצרכן, הוראות שונות שקובעת הממונה על שוק ההון המפקחת על קרנות הפנסיה ועוד. מנגנון האיזון האקטוארי מאפשר לקרן הפנסיה להבטיח שתמיד יישמר האיזון בין הוצאות להכנסות וכל העמיתים בקרן יוכלו לקבל את הפיצוי המגיע להם בעת הצורך. כך, כולנו יכולים להמשיך לישון בשקט ולדעת שיש מי שמנהל את הכסף שלנו באחריות.