הסלמה בדרום:
להגן על הילדים מאינפורמציה מלחיצה

כשפצמ"ר פוגע בחצר גן ילדים ההשלכות על רמת החרדה בקרב ילדים והורים עשויה להיות דרמטית. איך מתמודדים? ניתן להרגיע כשברקע אזעקות?

שמעון כהן , ט"ו בסיון תשע"ח

הרקטה הבוקר בגן הילדים
הרקטה הבוקר בגן הילדים
צילום: ידידה הרוש/TPS



טוען....

על פגיעת הרקטה בחצר גן הילדים היום (שלישי) בבוקר זמן קצר לפני שהילדים אמורים היו להגיע למקום ועל ההתמודדות עם החרדות באירוע שכזה, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר סוזי קגן, העוסקת גם בהתמודדות במתחים וחרדות במשפחה.

"הילדים עצמם לא ערים לנתונים. זה יותר ההורים שמודעים לנתונים", מזכירה לנו ד"ר קגן וממליצה להרחיק ילדים בגיל הרך מהמידע החדשותי הנאסף בכל רגע ורגע. "מה שחשוב זה להגן על הילדים מפני האינפורמציה. הרבה פעמים אנחנו ההורים מדברים ליד הילדים בלי להבחין במה שהם שומעים ומה הם מסיקים לעצמם".

"צריך לתת לילדים הסבר תואם גיל, לדוגמא, לומר לילדים שקרה משהו לגן והוא בתיקון ולכן הוא לא ייפתח היום. לא צריך להסביר להם את האסון הזה. במקביל לכך שמסבירים להם את דהברים בשפתם צריך לתת להם את התחושה שהם מוגנים שהצבא חזק ושההורים כאן כדי להגן עליהם".

באשר לילדים שכבר גילו את הנתונים, כאלה שלא ניתן להסתיר אותם מהם ונכנסו כבר למצב של פחד וחרדה, אומרת ד"ר קגן "אני אומרת להורים, תעצרו הכול ותתפנו לילד, דברו אתו ותבינו ממה הוא מפחד ותנו לו את התחושה שהוא לא בסכנה, שהוא במקום מוגן עם ההורים או עם גן סמוך שהוא שמור".

כדי שניתן יהיה להנחיל לילדים את התחושה שהם מוגנים על ההורים והמבוגרים בכלל לפעול נפשית על עצמם. איך עושים את זה עם כל האינפורמציה שמלווה את היומיום, בעיקר של תושבי עוטף עזה? "מדובר בתהליך. אין לנו כפתור שמכבה את החרדה. אנשים שמצויים בעוטף עזה נמצאים בחרדה תמידית ומחקרים מלמדים שמדובר באחוזי חרדה מהגבוהים בעולם כי זו חרדה מתמשכת.

"הם חזרו כעת לקו האש והם צריכים להשתמש במנגנונים שהשתמשו בהם בגל הקודם, לשיח שהיה אז, להרגעה, לקרבה למקומות מוגנים. אנחנו חייבים להיות מודעים שלפעמים יש צורך בטיפול של איש מקצוע כדי להמשיך לתפקד ליד הילד, כדי שהתגובות יהיו פרופורציוניות. הילדים עוברים פחד נוראי לא מהאירוע הביטחוני אלא בעיקר מתגובת ההורים".

ד"ר קגן מודעת לקושי בהשאת עצות מהמרכז לתושבי העוטף המתמודדים עם החובה למהר למרחב מוגן בצל אזעקות ולעיתים גם פיצוצים, מציאות שבה קשה להישאר רגוע ומקרין ביטחון. "תיאורטית באמת צריך להגיע לממ"ד בצורה רגועה וכששומעים את הבום להתייחס אליו ברוגע ולומר 'אוי, היה בום ונגמר'. זה אפשרי תיאורטית, אבל בפועל כולנו גיבורים מהמרכז וברחבי הארץ.

"הם נמצאים שם בקו הראשון של האירועים האלה. כל הורה ביכולות שלו ינסה לעשות את המיטב. ברור שזה קשה וזה אתגר וברור העיניים נשואות לתגובת ההורה, אבל עם המודעות ההשתדלות והניסיון חייבים לעשות מעט יותר כדי להעביר לילדים את המסר שהעולם שלהם לא מתפרק כרגע".