תקדים: "צו הורות" לתינוק שטרם נולד

ביהמ"ש למשפחה בחיפה הוציא "צו הורות" הקובע כי בת זוגה של לסבית הנמצאת בהריון היא "הורה" לתינוק שיוולד, במידה שאכן יוולד חי.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח בסיון תשע"ח

הריון לידה אישה פרחים
הריון לידה אישה פרחים
Istock

פסיקה תקדימית של שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הילה גורביץ שינפלד, מרחיבה באופן ניכר את זכויות ההורות המשותפת של בני זוג מקהילת הלהט"ב.

השופטת נענתה לתביעה שהגישו זוג נשים לסביות ש"נישאו" אזרחית, להוציא צו הורות לטובת אחת מהן על ילד שטרם נולד. זאת, במטרה למנוע את פער הזמנים בין הלידה לבין הוצאת צו ההורות שיעגן חוקית את הקשר בין הולד ובין בת הזוג שלא נשאה אותו ברחמה.

לטענתן, הוצאת הצו באופן כזה תואמת את טובת הילד, אף שזה לא נולד, ובעיקר מאפשר להן להשוות את זכויותיהן לזכויותיהם של בני זוג הטרוסקסואליים.

היועץ המשפטי לממשלה טען מנגד כי אין לתת צו הורות פסיקתי לפני הלידה, וכי מתן צו הורות שכזה מנוגד לדין ולחקיקה רלוונטית שיש להקיש ממנה. לטענת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, ככל שבנות הזוג עומדות בתנאים שנקבעו בפסיקה למקרה בו ניתן ליתן צו הורות פסיקתי, הרי שניתן יהיה לתת צו הורות כזה לאחר הלידה בלבד.

השופטת כאמור קיבלה את התביעה ודחתה את עמדת היועמ"ש, "בנסיבות המתאימות לכך, מתן צו הורות פסיקתי, טרם הלידה, הוא טובת הילוד. מתן צו טרם הלידה, משקף את המציאות בפועל ומעניק לעובדה כי הילוד נולד אל מערכת משפחתית אחת קיימת, לתא משפחתי שהוקם בהחלטה משותפת של שני הורים - את המשקל הראוי".

"כך גם בנסיבות המתאימות לכך, מתן צו הורות פסיקתי, בטרם הלידה, עולה בקנה אחד עם טובת הילוד ביצירת רצף של זכויות וחבויות כלפיו. מתן צו טרם הלידה מאיין את הפער שעלול להתקיים למן הלידה ועד ההכרה בהורות ומונע אי-ודאות משפטית באשר למעמדו של הורה שאינו הורה ביולוגי או הורה שטרם נרשמה הורותו", הוסיפה השופטת.