משימה משותפת להסדר ולמכינות

כחמישים אחוזים מצעירי החמ"ד אינם מגיעים לישיבות הסדר, ישיבות גבוהות או מכינות. מחקר מקיף בחן את התמורות בהסדר ואת שאיפות הנוער.

שמעון כהן , ד' בתמוז תשע"ח

המגוון מבלבל. הסדר ומכינות
המגוון מבלבל. הסדר ומכינות
צילום: נתי שוחט, פלאש 90



טוען....

באיגוד ישיבות ההסדר נערך מחקר מקיף שבחן את התמורות שחלו במפעל בשנים האחרונות, ומסתבר שדמותו של מפעל ההסדר שונה בתכלית מכפי שהיה בעבר. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מולי יסלזון, ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, על המחקר והתוצאות העולות ממנו.

"בחנו את השמיניסטים לפני כשנה בין מרץ למאי. ביקשנו לראות את מערכת השיקולים שבהם ניצב אותו בחור בשמינית שמתעתד להגיע למסגרת המשך. גילינו שחמישים אחוז מהם לא יפקדו מכינה או ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה. בכל החתכים שבחנו, בישיבות המכוונות לישיבות הסדר או גבוהות, למעלה מתשעים אחוזים מבינים שזו החלטה קריטית לעיצוב חייהם הבוגרים, התובנה הזו מחלחלת לתודעה שלהם וממילא ברור הקושי לעמוד בפני החלטה כזו", מסביר יסלזון.

לדבריו "גם חמישים האחוזים שילכו מבולבלים מול המבחר של ישיבות, ישיבות הסדר ומכינות" ומתברר כי לא כל אחד מבני הנוער העומדים בפני אחת ההחלטות המשמעותיות של חייהם יודע כיצד לעשות זאת, כיצד לקבל את ההחלטה.

"נוצרת תופעה שבה הרבה מאוד מהם מתקשים להתחייב ורוצים לאפשר לעצמם כמה שיותר חופש. אנחנו מסבירים להם בעבודת שיווק קודם כל את הפרטים של דחיית הגיוס, כי ללא הדחיה הדיון לא רלוונטי. השלב השני הוא איך מקבלים החלטה", אומר יסלזון ומוסיף כי מתוך הבנה והבחנה זו נבדק סט המרכיבים שעוזרים לבחור לקבל החלטה והתברר כי "הרבה מאוד מדברים על התפתחות אישית ואפשרות של מקום שיסייע לפתח כוחות בצורה מיטבית".

עוד הוא מציין כי רבים מגיעים אמנם ללימוד בישיבת הסדר, אך אינם מעוניינים במסלול ההסדר. שאיפתם היא להתחבר לעולם התורה במשך שנה או שנתיים ולאחר מכן לצאת אל הצבא ושם להגיע לקצונה ותפקידים משמעותיים. יסלזון מציין כי עבור רבים כיום לא המסלול הוא המושך אל המסגרת אלא ראש הישיבה או הישיבה עצמה ומאפייניה. "זו פעם ראשונה שהבחור נכנס לעומקה של תורה והשנה הזו היא קריטית מאוד עבורו".

בשבת האחרונה התקיים מפגש בין ראשי ישיבות ההסדר וראשי המכינות ואלה ביררו מתוך שותפות משימה את היעדים העומדים בפני הנהגת הציונות הדתית לנוכח התמורות ושאיפותיהם של צעירי המגזר.

"ישיבת הסדר כיום היא הכנה לחיים ודרך ממצה בין ערכי תורה וקדושה לחיים של עבודה. זו מסגרת שרוב בוגרי החמ"ד יכנסו ויתרמו דרכה. אם בחור רוצה ללמוד תורה מפנים אותו לישיבת הסדר או ישיבה גבוה ואם הוא רוצה להיות קצין אז נכון שיילך להכנה", הוא אומר ומעיר כי במרוצת השנים האחרונות התקיימה הפרייה הדדית של המכינות והישיבות ובהתאם קיים גם מעבר ממסגרת אחת לחברתה.

כשנשאל אם קיימת היתכנות למעין 'בקו"ם' של ראשי המכינות והישיבות שיכווין את הצעירים למקום ולמסגרת המתאימים להם, משיב יסלזון כי אכן נבחנת בתקופה זו הקמת מערכת הכוונה וייעוץ לתלמידים להורים למורים וליועצים, והדברים תלויים הן בשיתוף הפעולה של ראשי המוסדות וההבנה שהיעד משותף והן במעורבות הצבא בתהליך והבנתו את חשיבות הדבר.